שאלה מטרידה מאוד
תקופת ההיריון אמורה להיות אחת היפות בחייה של כל אישה. אך למרבה הצער קורים מקרים שמראים עד כמה החיים יכולים להיות מטלטלים כשבמהלך התקופה הזו מגלה אישה מסוימת עד כמה זה קשה לחיות עם בן זוגה לחיים. כך היא חושבת גם על פרידה מבן זוג בהריון והיא לא תמיד מצליחה להגיע במהרה ובצורה חדה למסקנות מדויקות.
שאלות רבות שואלת את עצמה אישה בהריון שמבינה כי אולי אין לה מה לעשות עם הגבר שחשבה שאותו היא אוהבת. האם לבצע מהלך לא פשוט של פרידה דווקא כשבנו או בתו לעתיד של בעלה נמצא ברחמה? האם לנסות ולהמשיך לחיות ביחד (גם אם לא טוב לה) רק כדי לעבור את תקופת ההיריון או מתוך מחשבה על עתידו של הילד/ה?
חשיבה על עתיד הילד
השאלות שהועלו לעיל מדגישות עד כמה מעבר לכאב הראש והשינויים ההורמונאליים שחווה אישה בהיריון היא צריכה גם להתמודד עם בעיה מאוד לא קטנה. לגבי המחשבה על עתידו של הילד, הרי שעוברות בראשה של האישה מחשבות טבעיות כמו מה אשם הילד שייוולד ולא יראה את אביו בגלל שהיא רוצה להיפרד. כך פרידה מבן זוג בהריון היא דבר שמעלה היבטים רבים ובמיוחד גירושין .
יהיו כאלו שיגידו כי האישה היא אדם בזכות עצמו שיכול לחשוב רק על עתידו, ויהיו אחרים שכשידברו איתם על פרידה מבן זוג בהריון יגידו כי האישה ההרה באמת צריכה לחשוב על הילד שייוולד. מאחר ולא מדובר במדעים מדויקים, הרי שאולי אין תשובה מדויקת שניתן לקבל במהירות, אך התעמקות בלבטים אלו יכולה לתת מענה לבעיה מאוד לא פשוטה שמגיעה בעיתוי מאוד לא פשוט ולעיתים פנייה לעורך דין גירושין.
מה לגבי איכות החיים בכלל
לאחר ההיריון יש לגדל את הילד או הילדה שנולדים. אם מתגרשים מחליטים לעתים גם לחזור לשוק, כמו שאומרים, במטרה למצוא בן זוג חדש. כשחיים לבד יש עומס כלכלי הרבה יותר קשה מאשר בד"כ, ובאופן כללי גם ההרגשה של לגדל ילד ללא דמות אב היא לא דבר שכל אישה יכולה לשאת אותה ללא מועקה מסוימת.
דברים אלו ועוד דברים נוספים מראים עד כמה פרידה מבן זוג בהריון היא אחד הדברים הקשים ביותר שיכולה לחוות אישה בחייה. אך אם עוצרים ומנתחים את המצב בצורה יותר שקולה ומחושבת ומבינים כי הפרידה חייבת להיעשות, הרי שחשוב לעשותה מתוך התייחסות לעתידם של ילד או ילדה שייוולדו, זאת בכל הקשור לקשר שלהם עם שני ההורים.