איך פיקדון יכול לשמש בתור תכנית חסכון שמניבה תשואה נאה? בואו נעשה קצת סדר – קודם כל, חשוב להבין מה אנחנו מנסים לעשות כשאנו משתמשים בפיקדונות שלנו כבסיס לתכניות חסכון. פיקדון (מובנה, קצר-מועד, וכו') יכו לשמש בתור נתיב סביר והגיוני לחסכון עבור האדם הממוצע. עם תשואה נמוכה אך יציבה, וללא חשש להפסד משמעותי, מדובר בנתיב השקעה אידאלי לאדם הממוצע.
אבל קודם כל – על מה אנחנו מדברים בדיוק כשאנו מדברים על פיקדון בתור תוכנית חיסכון? בנקים מציעים מספר סוגי פיקדונות שונים, אך ניתן להכליל ולומר שאלו שניתן לנהוג בהם כאל תכנית חסכון לטווח בינוני עד ארוך מאפשרים לחוסך את האפשרות להניח כמות כלשהי של כסף בצד, למשך תקופה של שנים מועטות (בהן לא ניתן למשוך את הכסף, או ניתן רק בתשלום קנס), ולאחר סיום התקופה החוסך מקבל בחזרה את הכסף כולו, בתוספת התשואה שהחסכון צבר (במידה והייתה כזו. במידה ולא הייתה, החוסך לא מפסיד דבר).
למה סוג כזה של חסכון שימושי? יש להבין, שמדובר בחסכון האידאלי עבור חוסך ממוצע, שרק מעוניין בשימור ערך הכסף שלו פלוס תשואה כלשהי בשביל מטרה מוגדרת מראש (לימודים, רכישת מכונית, וכו'). בגלל שמדובר בחסכון שיש בו תמיד אפס הפסד נומינלי, ובדרך כלל יש תשואה נמוכה כלשהי, מדובר באפיק המושלם לשימור ערך הכסף. התשואה הנמוכה משמעה, שלאחר סיום תקופת ההפקדה אליה מתחייבים ערך החסכון יגדל במעט, במידה שתצליח להשיג את המטרה המקורית של החסכון כפי שהגדרנו אותה לעצמנו.
כמובן, לא מדובר בנתיב חסכון חסין לחלוטין – כמו כל סוג חסכון, גם פיקדונות רגישים לאינפלציה. במידה ושיעור האינפלציה גבוה מהתשואה, הרי שהחסכון שלנו, באופן ריאלי, הצטמק. זה אמנם סיכון שיש לקחת אותו בחשבון – בייחוד מכיוון שיש לחכות תקופה מסוימת לפני שאפשר למשוך את הכסף, כלומר במידה והאינפלציה גבוהה, לא ניתן למצוא לכסף אלטרנטיבה – אבל כל עוד אין היפר-אינפלציה, ההפסד לא יהיה גדול במיוחד. בכל אופן, שיעורי האינפלציה בארץ יציבים מספיק בכדי שיהיה ניתן לסמוך על תחזיות בנק ישראל לאינפלציה, שהן בד"כ נמוכות.
עבור אלו שמוכנים לקחת סיכון קטן נוסף, קיימת גם האפשרות של פיקדון מובנה. סוג פיקדון זה מאפשר לכם להצמיד את התשואה למדד מניות כלשהו או למטבע מסוים, ובכך לגזור תשואה גבוהה מאשר בדרך כלל, אבל הבנקים רק משווקים את הפיקדונות האלו ולכן הם לא בטוחים כמו פיקדונות של בנק.