המדריך המסוכם לאמירת קדיש עבור נפטרים.
למאמר על מהו הקדיש וחשיבות אמירת הקדיש תקראו בקישור >> קדיש, ובמאמר לא באנו לדבר על מעלת הקדיש אלא על הלכות קדיש ומנהגים.
נעסוק בכמה הלכות קדיש, באיזה זמנים (תאריכים) אומרים קדיש וקדיש יתום על אב / אם שנפטרו ? דינו של קטן באמירת הקדיש, ומי שנפטר בלי בנים, קדיש עבור קרובים שאינם אב ואם שנפטרו, וצורת אמירת הקדיש... ועוד כמה הלכות הנוגעות למעשה וחשוב לדעת אותם, כדי לומר את הקדישים כראוי לטובת הנפטר.
קדיש פירוש המילים.
אמירת קדיש לעילוי נשמת ההורים הנפטרים, יש בזה תועלת מרובה לנפש הנפטר, ואפילו הוא צדיק גמור, להעלותו מדרגה לדרגה למנוחתו עדן, ולכן גם בשבתות וימים טובים צריך לומר קדיש. וכל שכן קדיש שאחר לימוד תורה ואחר הדרשה, שיש בו נחת רוח גדולה לנפטר. ואמירת הקדיש היא בכלל החיוב לכבד את אביו ואת אמו אחר פטירתם.
על כן הנמנע מאמירת קדיש תוך שנים עשר חודש לפטירת אביו או אמו, כמנהג המקום, נראה כמזלזל בכבודם, ואין לעשות כן אפילו אם נמנע רק מאמירת קדיש אחד. ואין לך כבוד גדול לאב ולאם הנפטרים יותר מאמירת קדיש. וטוב ליתן גם צדקה בכל יום בי''ב חודש ולהתפלל וללמוד משנה או מוסר ולעסוק בתורה כפי יכולתו והשגתו בעד נשמת אביו או אימו – והם תיקון גדול מאד לנשמת הנפטר והחיים.
איסור ריבוי באמירת קדישים. אע"פ שנתבאר שיש שבח גדול באמירת הקדיש, הנה יש להקפיד מאד שלא להרבות בקדישים, אלא במקומות שתיקנו חכמינו ז"ל.
זמני אמירת הקדיש על אב ואם
א. מי שאביו או אמו נפטרו, אומר קדיש כל י''ב חודש, אך בשבוע הראשון של החודש שנים עשר (יש הנוהגים כך ויש שלא) פוסק מלומר קדיש במשך כשבוע, ואחר שבוע זה חוזר לומר קדיש עד סיום יום פקודת השנה. ואולם קדיש שאומרים אחר הלימוד, כגון אחר שיעור קבוע, וכדומה, יכול להמשיך לאומרו גם בשבוע הראשון של החודש השנים עשר. ואחר שנים עשר חודש פטור מלומר קדיש, אפילו אם חל בשנה מעוברת. ואם רוצה רשאי לומר קדיש גם אחר כך. ובעיקר קדיש שאחר הלימוד.
ב. אם חל יום פקודת השנה של פטירת אביו או אמו באמצע השבוע, המנהג הוא להתחיל לומר קדיש מערבית של ליל שבת והלאה [קדיש שאחר במה מדליקין] עד יום הפטירה, ועד בכלל, והוא מנהג נכון ויסודתו בהררי קודש. ואם חל יום פקודת השנה בשבת, מתחילים לומר קדיש החל מתפילת ערבית של ליל שבת הקודם, דהיינו קדיש על ישראל שאומרים אחר במה מדליקין, ואומרים קדיש כל השבוע עד סוף שבת שנייה שהוא יום היאר-צייט.
ג. עיקר הנחת רוח שאדם עושה להוריו אחר פטירתם הוא בלימוד התורה, ומבלי קביעת עיתים לתורה מידי יום, תועלת הקדיש מועטה, ולכן על האבלים להתחזק בלימוד תורה. ולהשתתף בשיעורי תורה מידי יום, תמידין כסדרן, ובכל עת פנוי יעסקו בלימוד לפי מדרגתם.
אמירת הקדיש ע"י מספר אנשים
א. מנהג הספרדים וחסידי ברסלב, שכל המחויבים לומר את הקדיש, אומרים אותו ביחד, כדי שלא לבייש את מי שאינו יודע. אבל צריך להקפיד שלא יהיה אחד אומר הקדיש במרוצה, וחברו לאט מידי, אלא ישתדלו שכולם יאמרו הקדיש מלה במלה ככל האפשר.
ב. כשיש כמה שאומרים קדיש ביחד, ואחד מהם אומר הקדיש בלחש, לכתחילה אין לעשות כן, דצריך שכל אחד יאמר הקדיש בקול רם. אולם מי שהוא בתוך י''ב חודש לפטירת אביו או אמו, וקולו נצרד באופן שאינו יכול לומר קדיש בקול רם, עדיף לוותר ולא לצעוק ולריב על כך כי מידות טובות להתרחק ממריבה יעשו נחת רוח יותר גדול לנפטר.
קדיש עבור רשעים
א. המאבד עצמו לדעת שאין לו חלק לעולם הבא, בניו אומרים עליו קדיש, בתוך י''ב חודש כרגיל, וכן לענין ההשכבה. וטוב לעשות עבורו תיקון נפטרים.
ב. מי שהיה אביו רשע ומחלל שבת בפרהסיא וכו', טוב להתפלל עליו לאחר פטירתו ולומר קדיש ולעשות צדקה לכפרת נפשו, אפילו אחר י''ב חודש.
קדיש עבור קרובים שנפטרו
א. מי שנפטר לו בן או בת, מעיקר ההלכה אינו צריך לומר קדיש, אבל אם מרגיש צורך לומר עליו קדיש, ובפרט שבנו או בתו לא השאירו אחריהם בנים שיאמרו עליהם קדיש, או שנפטרו צעירים לימים, יכול לומר עליהם קדיש במשך י''ב חודש כמו על אב ואם.
ב. אין חיוב על הבעל לומר קדיש על אשתו, וכן המנהג. ואמנם אם ירצה לומר קדיש אין מונעים ממנו. ובפרט אם אומר בפירוש שהקדיש יהיה לעילוי נשמתה, וכן שלימוד התורה והצדקות שעושה יהיו לעילוי נשמתה, יועיל למנוחתה. ואם אשתו מתה בלא בנים, נכון שהבעל יאמר קדיש לעילוי נשמתה אפילו במשך כל הי''ב חודש. אלא שאין בזה חיוב מצד הדין.
ג. מי שמת אחיו רח''ל, והאחים רוצים לומר עליו קדיש, אם אביהם אינו מקפיד בזה, יכולים האחים לומר קדיש על אחיהם, ובפרט האח הגדול. ואמנם אם האב מקפיד שבניו לא יאמרו קדיש בחייו, יש להם להמנע מלומר קדיש על אחיהם.
צורת אמירת הקדיש
א. בעת אמירת הקדיש נכון להחמיר להשוות הרגלים כמו בתפלה. ואותם המתחילים לומר קדיש כשהם בישיבה או בהילוך, לא טוב הם עושים.
ב. כל האומר קדיש עליו להמתין מעט קודם שימשיך לומר "יהא שמיה רבא וכו", וגם יאמר "יהא שמיה רבא" לאט לאט, ולא במרוצה, כדי שהקהל יספיקו לענות עד "דאמירן בעלמא", ואחר כך יענו גם כן אמן אחר "שמיה דקודשא בריך הוא".
ג. האומר קדיש, צריך שיאמר בעצמו "יהא שמיה רבא וכו" אך אין לו לומר ''אמן'' קודם שאומר "יהא שמיה רבה וכו".
ד. נכון לפסוע שלש פסיעות בכל קדיש שאומרים בו ''עושה שלום במרומיו'', ואין חילוק בזה בין שליח צבור לשאר כל אדם שאומר קדיש.
ה. המתפלל עם אשכנזים והוא בתוך י''ב חודש לאב או לאם, ואומר קדיש לע''נ אביו או אמו, אין לו לשנות מהנוסח המקובל בבית הכנסת בו הוא אומר את הקדיש – כדי לא לעבור על לא תתגודדו, לא לשנות ממנהג המקום ולא לעשות מחלוקת בישראל ! אולם אם אומר קדיש יהא שלמא בבית כנסת של אשכנזים עם אחרים, [ואינו אומר את הקדיש לבדו], רשאי לקצר בנוסח "יהא שלמא", כפי מנהג נוסח האשכנזים, כדי שיסיים "ואמרו אמן" עם כולם. ולא יאמר במבטאו כגון ספרדי בבית כנסת אשכנזי, שיאמר בלי מבטא – כי גדול השלום ושנואה המחלוקת וזה עיקר הנחת להוריו !
ו. אין לומר קדיש בבית הקברות אם אין שם מנין עשרה. והדין כן גם בקברות צדיקים. ואותם האומרים קדיש בבית הקברות בלי מנין - הוא מנהג טעות.
מעלת וחשיבות אמירת קדיש >> קדיש.