בעוד שמרבית המאמרים הדנים בניו יורק ובאתרי התיירות המובילים בה, מבחינת אתרי בילוי, אטרקציות, קניות, פנאי ותרבות, וגם אמנות, מבקשים לרתק ולעניין את הקוראים באשר לכדאיות שבהגעה למקומות הללו ואמורים לעורר חשק ודחף לנסוע, לתייר ולסייר באותם מקומות, במאמר הזה ננסה לבחון דווקא את הצד השני, את הצד של האמן, השחקן והיוצר שאליו מבקשים להגיע והאם אותה תיירות, אותם מבקרים, הבאים במיוחד בשבילו, במיוחד בשביל האמנות שהוא יותר, מהווים עבורו גורם מדרבן ומעודד יצירה או, שמא, הם דווקא מהווים גורם מסרס ובולם לתהליך היצירה? למרות שהתשובה, לכאורה, ברורה, הרי שבאמנות, כמו באמנות, אין דבר כזה ברור מאליו וידוע מראש....
מצד אחד, אפשר לומר כי האמנות ללא צופיה, מבקריה ואוהדיה היא איננה אמנות והאמנים, ללא קהל מעריצים או, לחילופין, קהל מבקרים, אינם יכולים להביא את יצירתם לידי ביטוי ולידי הכרה ולכן האמנות חייבת להיות נצפית, גלויה ופתוחה לעיני הציבור ומתוך אותן אטרקציות בניו יורק, לרבות סיורי אמנות עולות הביקורות הבונות, מגיעים המשובים ההכרחיים ומושגות התובנות המשמעותיות שהם הכלים החשובים ביותר עבור האמנות בכלל ועבור האמן בפרט. מנגד, אמנים, מאז ומעולם, היו והנם סוג של נרקיסיסטים אינדיבידואלים שממהרים להיפגע ונוטים להתכנס בעצמם כאשר מוטחת בהם, או ביצירתם, ביקורת מצד אלו, שלהערכתם, אינם מסוגלים להבין את האמנות או, לחילופין, מתנגדים אליה מסיבות אידיאולוגיות, פוליטיות או כלכליות וכך, רבים מהאמנים מעדיפים ליצור במחשכים, לא לקחת חלק בתהליך החשיפה של היצירה ובטח שלא להיות נוכחים בזמן שאורחים ומבקרים מגיעים לראות את יצירותיהם.
האמנות בניו יורק חיה ובועטת, לעולם אינה נחה ולעולם אינה שוקטת על שמריה. כמעט בכל שעה משעות היממה אפשר לראות תערוכות, גלריות ומיצגים מודרניים, ישנם אינספור מוזיאונים האוצרים בתוכם אינספור יצירות מופת קלאסיות ובעלות ערך היסטורי ותרבותי, האמנות נמצאת ברחובות, ברבעים, בסיפור החיים של האוכלוסייה המגוונת וההטרוגנית של העיר וסיורי אמנות יוצאים כמעט מכל נקודה בעיר ומגיעים לכל אמן ולכל סיפור מעניין הנמצא מסביבו. האמנים המודרניים, ברובם המוחלט, מאוד נגישים לציבור ולמשוב שלו, מאוד פתוחים ומקבלים מגוון רחב של דעות, אפשר לצפות בהם במהלך עבודתם, לשמוע מקרוב וממקור ראשון על תהליך היצירה שלהם וכיצד התפתחו כאמנים לאורך שנות פעילותם וישנם סיורי גלריות ואמנות המציעים גם סדנאות אמן בהן ניתן ליצור ביחד עם האמן עצמו ולהשתתף בחוויה עצמה של יצירת האמנות.
אם כך, ואן גוך ופול גוגן הם יחידים במינם הן מבחינת יכולותיהם האמנותיות והן מבחינת מוגבלותם החברתית (ותעיד על כך האוזן המפורסמת של ואן גוך) אך בשאלת החיבור בין האמן לקהל הרחב ולאנשים אחרים אין ספק שהעידן המודרני הוא הרבה יותר מכיל, פתוח וקשוב.
על כל אלה ועוד ניתן ללמוד תוך כדי סיור גלריות בניו יורק, אטרקציה מושלמת לכל המשפחה גם למי שאינו בעל זיקה מעולם האמנות.