דונלד קירקפטריק היה פרופסור מאוניברסיטת ויסקונסין אשר עסק רבות בנושא פיתוח הדרכה . פרופסור קירקפטריק עמד בראש ה ASTD שהוא המכון האמריקאי להדרכה ופיתוח. קירקפטריק ידוע בזכות המודל שפיתח להערכת אפקטיביות ההדרכה.
המודל של קירקפטריק בוחן את ההדרכה בארבע רמות :
1. תגובת הסטודנט – מה הסטודנט חשב והרגיש על לגבי ההדרכה. ישנן שיטות רבות לבדיקת תגובת התלמיד, למשל באמצעות דפי משוב בהם הוא עונה על שאלות ומחלק ציונים להיבטים שונים של ההדרכה. יכול להיות גם משוב בעל פה ולאו דווקא בכתב, ניתן גם לנתח את תגובת התלמיד על פי התנהגותו. אלו הם כלים אשר יעזרו לנו לשפר את ההדרכה בעתיד.
2. למידה – התוצאה מבחינת הידע הנוסף שנרכש או היכולות החדשות. ניתן לבדוק זאת באמצעות מבחן סיום או אפילו מבחן הנערך לפני ואחרי ההדרכה כך שנוכל להשוות את הידע שהתווסף.
3. התנהגות – זה בעצם מתייחס ליישום החומר הנלמד בפועל. ביצוע שלב זה הוא לא דבר אשר נעשה באופן מיידי עם סיום ההדרכה. שלב זה דורש שיתוף פעולה של המנהלים אשר באחריותם לנהל מעקב אחר העובדים ולראות את השינוי בעבודתם עקב ההדרכה. ניתן לעשות ראיונות תקופתיים עם העובדים בשביל לראות מה המצב. במקרים רבים מקבלים הדרכה ורואים שינוי אך השינוי דועך במשך הזמן, יש לשים לב לנושאים אלו.
4. תוצאות – התרומה לארגון כתוצאה מההדרכה.
לכל פיתוח הדרכה חייב להיות מודל של ההערכה ובחינת תוצאות ההדרכה, בעולם העסקים של ימנו הוסיפו עוד רמה – החזר השקעה. העסקים משקיעים זמן וכסף בהדרכת העובדים ולכם הם מצפים להחזר השקעה בר מדידה. באחריותה של החברה למדוד את התוצאות מכיוון שרק לחברה יש את הנתונים.
התוצאות במקרים רבים נמדדות בכמויות ובערכים – למשל בכמה עלו כמויות הייצור של העובד לאחר ההדרכה, בכמה עלו המכירות. אפשר גם לעשות הדרכה בנושא בטיחות בעבודה ולמדוד בכמה ירדו מספר התאונות בעבודה. יש קושי מסויים כי לפעמים ישנם גורמים חיצונים העלולים לנטרל את תוצאות ההדרכה. למשל הדרכת מכירות שלכאורה אינה מביאה תוצאות של עלייה במכירות נחשבת לכישלון אבל מה אם במקרה המשק נכנס למשבר כלכלי באותו הזמן?
עוד אמצעים ודוגמאות למדידה:
- בפרקי זמן או לוחות זמנים, האם תהליך מסויים התקצר מבחינת הזמן בעקבות ההדרכה.
- ירידה במספר התלונות על הטרדה מינית בעקבות הדרכת עובדים בנושא.
- שיפור באיכות המוצרים בעקבות הדרכה בנושא תהליכי עבודה נכונים.
במאמר זה התייחסתי למודל של קירקפטריק מההיבט הארגוני-עסקי אך מודל זה ניתן ליישום בכל תחום. כמו למשל במערכת החינוך שם נבדוק ידע והישגים של התלמידים והשינויים שחלו בעקבות ההדרכה.