כ – 60% מאוכלוסיית מדינת ישראל נמצאים במינוס בחשבון הבנק שלהם ומשלמים אלפי שקלים בשנה ריבית לבנקים. זה כואב, זה לא נעים, אבל רוב האנשים חושבים שזה הרע במיעוטו, שכולם ככה, שאי אפשר לחיות בארץ בלי מינוס ושבקיצור אין מה לעשות.
המינוס שלך נוצר כי אתה באופן קבוע מוציא יותר מההכנסה שלך ומכאן שבדרך כלל המינוס לא נשאר קבוע אלה הולך וגודל.
נניח שההוצאות שלך גבוהות ב 2,000 ₪ מההכנסות, אז בחודש הראשון המינוס יהיה 2,000 ש"ח בשני 4,000 ש"ח וכן הלאה והלאה ותוך כמה חודשים תגיע לקצה המסגרת הבנקאית שלך. בשלב הראשון יכול להיות שתבקש מהבנק להגדיל לך את מסגרת האשראי על מנת שתוכל לשלם לו יותר ריבית על המינוס, יכול להיות שהוא יסכים ואתה תהיה אסיר תודה ותשלם לו בכיף עוד כמה אלפי שקלים בשנה.
בפעם הבאה שתגיע לקצה המסגרת כנראה שהבנק כבר לא יסכים להגדיל את מסגרת האשראי ואתה תתעצבן ולא תבין איך הוא משאיר אותך לבד ברגעיך הקשים.
ואז כשכבר תהיה לגמרי מיואש, פתאום תשמע ברדיו את הפרסומת הבאה: " למה להיות פראייר? למה לשלם ריבית גבוהה על המינוס? קבל הלוואה מיידית לסגירת המינוס בריביות נמוכות משמעותית מהריבית על המינוס".
וואוו זה נשמע נפלא, וחוץ מזה הדבר שאתה הכי שונא זה להיות פראייר. אתה מתקשר מייד ומסדר לעצמך הלוואה של 30,000 ₪ במחצית משיעור הריבית ששילמת על המינוס. נכון שהמינוס היה רק 20,000 ₪ אבל אם כבר לוקחים אז נוסיף עוד 10,000 ₪ שיהיה, ליתר ביטחון.
איזו הרגשה מדהימה, אתה לא במינוס, יש לך אפילו פלוס קטן בחשבון, ניצחת את המערכת, ניצחת את הבנק המניאק שלא הסכים להגדיל לך את המסגרת, עכשיו הוא מפסיד את כל הריבית שהיית משלם לו אם היה מסכים.
ומה עכשיו?
עכשיו נוסף לך תשלום הלוואה של כ -750 ₪ בחודש ומכאן שההוצאות שלך גדולות כבר ב-2,750 ₪ מההכנסות ולכן תגיע לקצה המסגרת תוך 7 חודשים במקום תוך שנה.
ומה אז?
מכאן שהלוואה על המינוס לא פותרת את הבעיה היא אולי מחלישה באופן זמני את תופעות הלוואי. אבל לטווח הארוך היא רק מחמירה את המצב.
אז מתי כן? רק כאשר אתה נכנס לתהליך מובנה של התייעלות, שליטה בהוצאות והשוואתן לרמת ההכנסה שלך ומתחייב לכך שלאחר סגירת המינוס עם הלוואה לא תכנס יותר למינוס לעולם.