בזמן האחרון אנו רואים עוד ועוד מכונים להסרת שיער, יש מגוון שיטות של הסרה אם זה אינפרא אדום, או לייזר, וגם בתחום הלייזר יש לא מעט שיטות שונות.
אז מה גרם להסרת שיער לצמיתות לתפוס כזו תאוצה בשנים האחרונות שכמעט כל מכון קוסמטיקה נכנס לנישה של הסרת שיער בלייזר.
הסרת שיער תפסה מקום בחיינו הנשים מאז גיל 14, כל נערה שמגיעה להתפתחות מינית, (היום זה כבר יותר נוטה לגיל 12), מחפשת פתרונות להיפטר מהשיער המיותר, כמובן שזה בגלל שמבחינה חברתית, אישה צריכה להיות מטופחת חלקה ואסטטית, זאת הסיבה שרובנו פוקדות את מכוני הקוסמטיקה מאז גיל 14 בערך, והיום לכל ילדה בת 14 יש קוסמטיקאית שמטפלת בה.
אך מאיפה מגיע הקשר להסרת שיער לדימוי עצמי? מהחברה, מהסביבה, ואפילו מהמשפחה.
אני זוכרת שכילדה בגיל 15 וחצי, רציתי להוריד שיער ברגליים, לא כי צחקו עליי, אלא הייתה לי הרגשה לא נוחה ללכת עם מכנס קצר כאשר יש כמה שיערות שמבצבצות להם. כשפניתי לאימא שלי היא התנגדה בכל תוקף שאסיר את השיער ברגליים, בטענה שלא רואים אותן, ואם אני אתחיל להוריד שיערות עכשיו כשאגדל יהיו לי יותר.
אבל היום אני רואה הרבה נשים שהולכות עם הבנות הקטנות שלהן (מיוזמת האימהות), לעשות לבנות שלהן עיצוב גבות אצל קוסמטיקאית כדי שהילדה לא תיראה כמו קוף.
כלומר המסר שאנו משדרים לציבור הילדות והנערות ששיער זה מכוער, מיותר ולא אסטטי, ולכן נערות צעירות מגיל מאוד צעיר מתחילות לפתח מודעות לגבי המראה שלהן, ולפעמים גם מחלות כגון אנורקסיה, או בולימיה מניסיון להידמות לנשים ודוגמניות שאת צילומי השער שלהן, משפצים בפוטושופ.
המודל שלנו לחיקוי הוא לא מציאותי ולא אמיתי, והכל מתחיל באימהות שמנבות לדמות את הילדות הקטנות שלהן לדוגמניות, על ידי הסרת שיער, עיצוב גבות, החלקות שיער, איפור מגיל צעיר ועוד.
הצורך החברתי להיות יפה תמיד וכל הזמן, מגביר את התחום של קוסמטיקה לכל גווניו, החל מעיצוב שיער, הסרת שיער, קוסמטיקאיות, איפור וכדומה.
אולי אם נתחיל להנחיל לילדנו שהתנהגות ואופי יותר חשובים ממראה חיצוני פלאסטי החברה שלנו הייתה נראית אחרת עם פחות אלימות, סמים והפרעות אכילה.