בתכניתהריאליטי "אקס פקטור" קיבלנו הזדמנות לשמוע וליהנות משירים ויצירותמוזיקליות אהובות, חלקן עכשוויות וחלקן מהעבר. אולם בין כל השירים, הושמעוקטעים מיצירה אחת שאינה חלק משירי התחרות. יצירה זו הייתה "כרמינה בואנה" (Carmina Burana, 1938), היצירה הפופולארית של מלחין גרמני ששגשג תחת השלטון הנאצי, המלחין השנוי במחלוקת קארל אורף.
הסקירה הבאה של חייו של קארל אורף חוברה על ידי צוות הכותבים של חברת ביירון, המעניקה שירותי תרגום מקצועיים מאז 1987, במעל 40 שפות.
קארל אורף (Carl Orff),יליד מינכן, הוא דמות אניגמטית בהיסטוריה המוזיקלית של גרמניה הנאצית. גםכיום, שנים לאחר מותו, מתייסר הממסד המוזיקלי עם יצירתו ובשאלה האם אדם רשעיכול לייצר יצירת אמנות מעולה. כאמן, היה נדמה שגורלו נחרץ עם עלייתהנאצים לשלטון, היה סביר לצפות כי הוא ייהפך לקורבן נוסף למדיניות הדיכויהתרבותי של הרייך השלישי. אולם אורף הצליח לבסס עצמו ולשגשג בתוך גרמניההנאצית ובאמצעות חוגי האליטה הנאצית. גם לאחר מלחמת העולם השניה היה נראהכי גורלו נחתם אך שוב הצליח אורף להציג פנים שונות וזכה להמשיך בפועלו עדלמותו בשנת 1982. הן עם עליית השלטון הנאצי והן בזמן קריסתו וכניסת כוחותבעלות הברית התנהל אורף באותו אופן – נמנע מאחריות אישית ומוסרית ולאחר מכןביקש כי ימחלו לו על כישלונו לקבל על עצמו אחריות כזו.
אורףהחל את פועלו בשנות ה- 1920 וביסס עצמו כדמות משמעותית בנוה המדברהמוזיקלי המודרניסטי של מינכן. המוזיקאי הצעיר אף שיתף פעולה עם ברטולדברכט וכך ביסס את שמו כיוצר אוונגארדי. אולם פרסומו והצלחתו העיקרית החלהבתחילת שנות ה- 1930, לצד עליית כוחו של היטלר והמשטר הנאצי אשר עתידים היולשנות את היצירה המוזיקלית בגרמניה באופן דרמטי.
אורף,כמו אחרים בתקופתו, נחשב שמאלן, היו לו ידידים יהודים רבים והיתה אף שמועהשהוא רבע יהודי. בין אם למרות זאת ובין אם בשל כך אורף מעולם לא יצא כנגדהשלטון הנאצי או התנגד למדיניותה. הוא בחר להתעלם מכל קשריו עם יהודים,שמאלנים ואמנים מודרניסטיים, הוא הדגיש את שנאתו לג'אז והפגין את הערכתוהרבה והכנה למוזיקה עממית.
במהלךשנות ה- 1930 אורף ניסה להוכיח ולהציג את נאמנותו למשטר. למרות שמעולם לאהיה חבר המפלגה הנאצית, האמן ניסה והצליח לשלב עצמו במשטר. למרות שבתחילההמוזיקה שלו, כמו זו של פאול הינדמית (Paul Hindemith) וארנסט קרנק (Ernst Krenek),נחשבה כ"מנוונת" בעיניי המשטר, עד תחילת שנות 1940 המוזיקה שלו היתה אהובהעל רבים. בשל האהדה הרבה ליצירתו בקרב חברי האליטה הנאצית, יצירתוהמשמעותית ביותר, "כרמינה בואנה",הפכהלאחת היצירות הפופולאריות ביותר בגרמניה הנאצית. בחוגים הנאצים "כרמינהבואנה" הועלתה לדרגת יצירת מופת. קנטטה זו וסימלה את "תרבות הנוער" שלהרייך השלישי. ביטוי לכך ניתן למצוא בהתייחסות ליצירה בעיתון נאצי (V?lkischer Beobachter): "מוזיקה מסוג זה, ברורה, סוערת ועדיין תמיד ממושמעת, היא הנדרשת בימינו".
לאחרהמלחמה אורף היה ברשימה השחורה של אוהדי המשטר הנאצי, אך גם מרשימה זוהצליח להימחק לאחר שטיהר את שמו בעזרתו של חבר אמריקני. אורף הצליח להטעותולהציג עצמו כפעיל התנגדות במהלך ימי המשטר הנאצי, גם את יצירתו הפופולאריתמימי הנאצים "כרמינה בואנה" הציג כיצירה אנטי-נאצית. כך המשיך אורף אתפועלו לאחר המלחמה מבלי שידבק פה כתם השלטון הנאצי בו פעיל וזכה להצלחהרבה.
אורף,שכעת חשש מלהיות "יותר מדיי נאצי" לאחר שנים בהם חשש מלהיות לא מספיקנאצי, הצליח להסיר מעצמו את כתם קרבתו לשלטון הנאצי על ידי כך שהציג עצמוכפעיל בארגון ההתנגדות במינכן "הוורדים הלבנים", אותו הקים חברו קורט הובר.
קורטהובר היה אקדמאי יליד שוויץ, הוא היה חברו של אורף ואף עזר לו בעבודתוהמוזיקלית ובכלל זה סייע לו עם יצירתו "כרמינה בואנה", היצירה שכפי שצוייןקודם לכן פרסמה את אורף ואפשרה את הצלחתו תחת השלטון הנאצי. הובר, בשונהמאורף, התנגד התנגדות נחרצת לשלטון הנאצי. אורף מעולם לא שיתף פעולה עםארגונו של הובר. יתרה מזאת, כאשר הובר נעצר על ידי השלטון הנאצי, פנתה אשתושל הובר, קלרה, לאורף בתחינה שיעזור לבעלה. אורף הפנה עורף לחברו ולאהסכים לסייע. הובר נעצר, עונה, עמד במרכז משפט פומבי והוצא להורג.
בסרט על קארל אורף "או פורטונה" ("O Fortuna",טוני פלמר, 2008), חושף טוני פלמר הבימאי כי בתום המלחמה ולאחר שטיהר אתשמו בפני השלטון החדש כתב אורף מכתב מתנצל בו חשף את רגשותיו. המכותב היהלא אחר מאשר הובר.
"הואחשב רק על עצמו", אומרת קלרה הובר. בסרט היא מספרת שלאחר מעצרו של בעלההגיע אורף מבלי שידע כי הובר נעצר. היא פנתה אליו וביקשה את עזרתו. תגובתוהראשונה, אומרת קלרה, היתה דאגה בדבר הסכנה בה הוא נתון בגלל שהכיר אתהובר. דברים דומים אומרת גם בתו, לה התכחש כל חייו, "היו לו את החיים שלווזה הכל".
אורף נפטר במינכן בשנת 1982 וזכור כאחד המלחינים הבולטים ביותר של גרמניה במאה ה-20.