מידי שנה חוגגת מדינת ישראל את יום הולדתה. ברגע אחד הופך יום הזיכרון לערב של חגיגות. זיקוקים עפים לאוויר, אמנים מופיעים כמה פעמים על כל במה אפשרית, אנשים וילדים יוצאים לרחובות, משפריצים קצף אחד על השני ובעיקר כולם מאושרים שהחזקנו מעמד עוד שנה במדינה שלנו.
נראה כי התעשיה שהכי שמחה מהחג הזה היא תעשיית ה"זוהרים". אותם אביזרים שאין להם אף שימוש אחר למעט ערב אחד בשנה – ערב יום העצמאות. כשחושבים על תעשיית הזוהרים יש קופצות לראש המילים דרום תל אביב או כפר גלעדי. אוסף של המון חנויות אשר מוכרות בדיוק את אותם מוצרים. שרשראות זוהרות, סטיקלייטים, המון מתנפחים עם דגלי ישראל עליהם וכמובן הקצף. אותו קצף ידוע לשמצה שעוטף אותנו בלבן בדרך לבמה המרכזית.
תעשיית הזוהרים והמתנפחים ליום העצמאות מגלגלת סכום כמעט בלתי נתפס של בין 50-60 מיליון שקלים בשנה. או יותר נכון בשלושת השבועות שלקראת ערב יום העצמאות. 60 מיליון שקלים! למעט אותן חנויות בדרום תל אביב שנהנות מביקוש מטורף לקראת החג, הקבוצה השניה שמאוד נהנת מאותו ערב הם הילדים אשר פותחים דוכנים, או בשפת העם באסטות מאולתרות. על יד כל במה ובכל עיר ניתן למצוא קבוצות של ילדים ולעיתים אף מבוגרים אשר פותחים שולחן ומוכרים בדיוק את אותם זוהרים או מתנפחים אשר קנו קודם לכן בדרום תל אביב או בחנויות דומות רק במחירים מופקעים.
קיים מגוון רחב של אביזרים ליום העצמאות ונראה שכל דבר עם דגל ישראל ניתן למכור. אז איך הכל מתחיל? בסין כמובן. יזמים ויבואנים רבים טסים עוד בדצמבר, כחמישה חודשים לפני החג לסין ומתחילים לייבא את כל אותם זוהרים ומתנפחים מעוצבים עם דגל ישראל. בחמשת החודשים הקרובים יגיעו כ 20 טון של סחורה לקראת החג לנמלי אשדוד וחיפה. הדעה הרווחת היא כי כמעט כל אותם יבואנים יושבים בדרום תל אביב, עם זאת חיפוש קל באינטרנט יוכיח כי הרבה מאוד מהייבואנים דווקא אינם יושבים בדרום תל אביב. הדעה הרווחת היא כי בדרום תל אביב ישנן הרבה חנויות ולכן התחרות גדולה והמחיר נמוך, בפועל המציאות היא כי רוב החנויות שם מוכרות בדיוק באותם מחירים את אותם הדברים ורובן לא מייבאות את המוצרים אלא קונות מיבואנים אחרים. אותו חיפוש באינטרנט יוכיח כי ישנן חנויות אשר מוכרות את אותה הסחורה במחירים טובים יותר.
ניתן למצוא מגוון ענק של אביזרים ליום העצמאות בהולה- חנות של אירועים.