מפלגות בארץ ובעולם - ניתוח היבטים שונים

מפלגות

בעבר היו המפלגות דרכם של אנשים להשתתף בעולם הפוליטי, אך כוחן של המפלגות נחלש ממספר סיבות והתפתחות התקשורת מאפשרת נגישות לעולם הפוליטי.

בעבר היו יותר אנשים חברים במפלגות אך כיום הן פחות מושכות את העם.

מפלגה - מוסד קבוע, המאגד בעלי דעות ורוצה לקחת חלק בשלטון.  (קבוצה שאיננה לוקחת חלק בשלטון היא קבוצת אינטרס). מבחנן של המפלגות הן הבחירות - על מנת להיות חיוניות, עליהן להוכיח שהן לא תופעה חולפת.

דוגמאות:

•o       "הגמלאים" טרם הוכיחו עצמם בתור מפלגה כיוון שלא הקימו מוסדות ולא הוכיחו עצמם לאורך זמן, היום מוגדרים כרשימה אם לא יצליחו בבחירות הבאות נגדירם כרשימה. אם ישרדו נכנה אותם מפלגה שקמה ב-2006.

•o       "קדימה", תופעה יוצאת דופן, זכתה מהיום הראשון בתואר "מפלגה" מאחר והיא מפלגת שלטון- ראש הממשלה בא מתוכה וההנחה היא כי הם ישרדו את הבחירות הבאות.

יחסי המפלגה:

•o       האידיאולוגיה של המפלגה מצויה במצעה.

•o       למימוש המצע יש צורך במנהיגים.

•o       הסתכלות אל העבר.

השילוב של מנהיגים ואידיאולוגיה הם האלמנטים ההכרחיים כשעבר המפלגה מורכב ממנהיגיה המיתולוגיים.

ההבדל בין הצבעה למפלגות אז והיום:

בעבר:

•§         מפלגות מסה/המון.

•§         מצע ברור ואידיאולוגי.

•§         מימון המפלגה ע"י חבריה.

•§         חברי המפלגה היוו את גרעינה הקשה.

•§         דרך להפצת רעיונות והכשרת מנהיגי העתיד.

כיום:

•§         האידיאולוגיה פחות מובהקת ופועלות על פי טרנדיים (הטרנד החברתי בחירות האחרונות בישראל).

•§         ההשתייכות של אישי המפלגה לא מובטחת ומתפקדיה נזילים יותר מ"החברים" במפלגות של פעם.

•§         התהליכים הפוקדים אותנו מובילים לפחיתות בדוגמאטיות במפלגות.

•§         מימון המפלגות ע"י המדינה.

•§         הדגשת אשיותו של המנהיג ולא האידיאולוגיה.

•§         השינוי הגדול שפקד את הזירה המפלגתית הוא שהמפלגות חדלו להיות מפלגות המון והפכו למפלגות שלד - catch all party. המשימה הפכה להיות תפיסת השלטון. המפלגות מציעות עצמן כמנהל טוב יותר למדינה כשהאידיאולוגיה מטושטשת.

הסיבות שהביאו לשינויים:

•o       המפלגות נמצאות בתחרות שמביאה אותי לכדי התפשרות

•o       מפלגות מעתיקות (אידיאולוגיה, אנשים, שיטת בחירות, קמפיין) אחת מהשנייה.

•o       מדיה ותקשורת

מספר המפלגות ורמת הדמוקרטיה:

•o       0 מפלגות- מונרכיה או מדינות שעברו הפכה והצבא השתלט עליהן. אוטוריטה- אדם יחיד שולט במדינה.

•o        1 מפלגה- מדינה בעלת משטר טוטאליטרי. מפלגת השלטון היא כלי חשוב לתפעול וגיוס ההמון. שלטון טוטאליטרי חזק מאפשר בחירות דמה.

•o       1.5 מפלגה- דמוקרטיה חסרה/ דמוקרטיה בדרך. השליט מאפשר תחרות אולם מפחיד את מתחריו, מקשה עליהם, מחליש אותם בדרכים שלא תמיד כשרות- מצרים.

•o       2 מפלגות- המינימום הוא שתי מפלגות ויכולה להיות מפלגה קטנה שמנסה להיכנס. השיטה (נשיאותית / אזורית) ואחוז החסימה קובעים בסופו של דבר את כמות המפלגות.

•o       3-8 מפלגות- מערכת רב מפלגתית (פינלנד).

•o       + 8 מפלגות- מערכת מפלגתית מפוצלת (ישראל). היציבות מעורערת.

מפלגות פוליטיות מאמר של זיו

במאות ה - 19 וה - 20 התפתחו מפלגות פוליטיות בעקבות שני תהליכים מרכזיים:

• התפתחות הפוליטיקה המקומית.
• נפילת משטרים ישנים

על פי Panebianco על מנת להבין את מהות המפלגה יש להבין את פיזור הכוח בתוכה בין המנהיגים, החברים בה והנציגים הפרלמנטרים. חלוקת הכוח נעשית באופן היסטורי עם יום הקמת המפלגה ולרוב משתמרת לאורך כל חייה של המפלגה.

מתוך הבנה זו ניתן לחלק את המפלגות לשלושה סוגים:

•א.         מפלגות עילית (ועידה מפלגתית): מפלגות שנוצרו בשל התגבשות אליטות לשמירה על האינטרסים שלהם בקנה מידה גדול.  כך נוצרו רוב המפלגות הפוליטיות הראשונות. (המפלגות הראשונות בבריטניה וסקנדינביה).

•ב.         מפלגות המונים: לרוב מפלגות פועלים שרצו ייצוג פוליטי על מנת לקדם את מטרותיהם. מפלגות מעמד הפועלים סוציאליות כבשו את אירופה על ידי ציבור בוחרים עצום ושיטה זו חוקתה על ידי מפלגות רבות אחרות . (ארצות הברית היא בין המדינות היחידות אשר לה לא היו מעולם מפלגת פועלים )

•ג.          מפלגת מרכז \Catch-all: אחרי 1945 נוצר סוג זה של מפלגה כסוג של אבולוציה של המפלגות הקודמות . מפלגות מרכז מרכזות את מהותן בשלטון ומציגות את רצון הרוב ולא קבוצת אינטרס מסוימת. מטרתן היא לשלט ולא לייצג ציבור והן עושות שימוש נרחב במדיה להשגת מטרה זו.

מתקיימים כמה תהליכים במקביל:

•o       ישנה קפיאה במערכת הפוליטית בשל ליבת מצביעים שמצביעה למפלגות קבועות באופן מסורתי.

•o       בשל שלוש מהפיכות: הלאומית - ששברה את המסורת והדת, התעשייתית - שיצרה את מפלגות הפועלים הסוציאליסטיות והפוסט תעשייתית - שיצרה את המפלגות הירוקות, נוצרות כיום יותר ויותר מפלגות קטנות ומפלגות נישה וישנה בריחה של המצביעים מהמפלגות הגדולות.

תיאוריה של Von Beyme's מסבירה את היווצרותן של מפלגות כאיזון למפלגות אחרות ופיתוח אידיאולוגי בהתאם (למשל, אם ישנה מפלגה של תעשיינים תקום כנגד מפלגה של חקלאים והם יגבשו לעצמם אידיאולוגיה סותרת).

ניתן לראות כי נושאי הדת והמעדות פוחתים ומנגד עולים נושאים פוליטיים ספציפיים.

בשונה מבעבר, המדינה תופסת מקום חשוב במשחק הפוליטי והמפלגות ממומנות ע"י המדינה ולא ע"י האזרחים.

התחרות בין המפלגות עודדה דיפוזיה של תהליכים חדשים במוסדות המפלגתיים כגון : גיוס כספים ,קמפיין בחירות, וחקיקה מפלגתית.

מערכת מפלגות מוגדרת כחזקה כאשר:

•·         החוקים המגדירים את התחרות על בוחרים הינם יציבים .

•·         למפלגות הגדולות יש שורשים חזקים בחברה.

•·         כל השחקנים הפוליטיים הגדולים (בתי משפט, צבא,משטרה..) מקבלים את הלגיטימיות של הפלגות.

•·         למפלגות ישנם מוסדות חזקים ומקורות משלהם.

על פי Down's המפלגות מתנהגות בצורה אגוצנטרית ומחפשות בוחרים על פי מדד כלכלי של ימין - שוק חופשי ושמאל - שליטה ממשלתית בכלכלה.

•o       אופציה אחת היא שההתפלגות היא נורמאלית ולכן רוב המצביעים יהיו למרכז ולכן נוטות מפלגות להתמרכז.

•o       תפיסה אחרת שלו אומרת כי ההתפלגות תהיה בצורת U ולכן ינסו המפלגות עד כמה שניתן להתרחק זו מזו לימין ולשמאל.

המודלים שלו יכולים להיכשל בשל:

•א.         בוחרים שמצביעים למנהיג ולא למפלגה.

•ב.         מפלגות גדולות ששינו את גישתן אחר הבחירות ואחריהן יבואו בוחריהם.

•ג.          האפשרות שלא כל הפוליטיקאים רודפים אחרי כוח ושררה ושיש עוד מפלגות אידיאולוגיות נטו.

המערכת המפלגתית כיום מורכבות מזו שהציגו שלושת התיאורטיקנים ויש מעבר ממערכת מפלגה שולטת ומערכת דו מפלגתית למערכת רב מפלגתית:

•v     מערכת מפלגה שולטת/דומיננטית : מפלגה אשר שולטת לבד או כחלק מקואליציה יכול להתקיים באוטוריטה או בדמוקרטיה (יפאן, ישראל של מפא"י.) אך בשנייה יהיו אופציות אחרת חלשות לשלטון.

•v     מערכת דו מפלגתית: מערכת בה קימות שתי מפלגות בגודל זהה אשר מתחרות על השלטון וקיים סיכוי שווה לכול אחת מהם להשיג את המונופול על השלטון בבחירות לרוב ללא צורך ביצירת קואליציה.

סוג זה נעלם הולך ונעל כיוון שאינו מייצג את רב הגוניות שבחברה.

•v     מערכת רב מפלגתית: מערכת זו לרוב מאופיינת בייצוג פרופורציונאלי  בו מפלגות זכות לייצוג לפי כמות הקולות שקיבלה.

מערכת זו מאופיינת לרוב בקואליציות והיא מהווה את הנורמה לחברה דמוקרטית בימנו. הבעייתיות של מערכת מסוג זה הינו שהיא הייתה ידוע בייצור של שלטון חלש לא יציב ולא אמין .

היתרון של שיטה זו הינו שלמרות שקואליציות מתפרקות ושלטון מתחלף לרוב המדיניות לא משתנה באופן דרסטי משלטון לשלטון לעומת מערכת דו מפלגתית בה הדבר הראשון שמפלגה עושה כאשר היא עולה לשלטון הינו שינוי דרסטי של מדניות ממשלתית דבר שיוצר תנודות חזקות במדינה.

חסרון אחר של המערכת הינו שככול שיש יותר מפלגות במערכת יותר קשה  לגבש וליישם רפורמות שלטוניות ומשקיות.

מפלגות בסמי דמוקרטיות = דמוקרטיות לכאורה:

בדמוקרטיות לכאורה אין דמוקרטיות הלכה למעשה אלא שימוש בכלים דמוקרטים על מנת להביא לשלטונה של מפלגה דומיננטית. תהליך הבחירות בא לשמור על כוחה: הבחירות בדר"כ לא חופשיות ולא הוגנות.

בניגוד לשלטון אוטוריטארי מובהק, תיתכן תחרות למפלגה הדומיננטית (של מפלגה קטנה על ידה) על מנת לייצור מראית עין של דמוקרטיה.

מפלגות במשטרים אוטוריטאריים:

למרות שברוב המשטרים האוטוריטאריים יש מפלגות קיים שוני חד ביניהם לבין מפלגות במערכת דמוקרטית . בהגדרה שלטון אוטוריטארי מגביל את התחרות ולכן לא תהיה רק מפלגה אחת אשר תייצג את רצון האליטה השולטת.

ישנם מספר סממנים זהים במפלגות אוטוריטאריות ודמוקרטיות : גיוס אנשים לאליטה הפוליטית של המפלגה והכוונה של הפעילות המדינית. (המפלגה הקומוניסטית בברית המועצות  במיוחד תחת סטלין).