כאשר מדברים על קרינה סלולרית, מתכוונים למעשה לגלים אלקטרומגנטיים המשמשים להעברת המידע בין מכשירי טלפון סלולרי לאנטנות הסלולריות וכן בין אנטנות סלולריות שונות. הקרינה האלקטרומגנטית המשמשת להעברת מידע סלולרי נמצאת בתחום תדרי המיקרוגל (אותם תדרים המשמשים בתנורי המיקרוגל לחימום מזון).
עם ההתפתחות המטאורית של השימוש בטלפון סלולרי (כיום יש כשני מיליארד משתמשים בטלפון סלולרי ברחבי העולם) החלו להישמע דעות המביעות חשש מפגיעות אפשריות לציבור, העלולות להיגרם מחשיפה יתרה לקרינה סלולרית. כתוצאה מכך החלו לערוך בעולם כולו מחקרים על השפעותיה של הקרינה הזו, בעוצמות שונות, על סוגים שונים של רקמות בגוף האדם.
אחת הבעיות המרכזיות בהערכת השפעת קרינה סלולרית על בריאות האדם היא שהשימוש בטלפון סלולרי אינו בנמצא די זמן, בכדי שניתן יהיה להעריך את ההשפעות ארוכות הטווח שלו. החשש הוא כי אנחנו, הנחשפים לקרינה הסלולרית כיום, נתחיל לסבול מהשפעותיה האמיתיות רק כאשר נגיע לתקופת גיל הזהב שלנו.
במאמר זה נעסוק בהיבטים השונים של קרינה סלולרית ונבדוק עד כמה היא באמת מסכנת את הבריאות וכיצד ניתן להפחית את החשיפה אליה.
תדרי הפעולה של האנטנות הסלולריות
לתקשורת סלולרית הוגדר תחום תדרים של 700 עד 2500 מגה הרץ. הקרינה בתחום זה נחשבת בלתי מייננת, דהיינו אינה גורמת לשינויים במטען החשמלי של אטומים או מולקולות של חומר דרכו היא חודרת. ההשפעה המוכחת היחידה של קרינה בתחום תדרים זה על רקמות - הינה חימום.
ישנם מחקרים שנעשו בעולם המראים על קשר בין בריאות ושימוש בטלפון סלולרי. ברוב המקרים מדובר על עליה מסויימת בשכיחות מקרי סרטן בקרב אוכלוסיות הנחשפות לרמות גבוהות של קרינה סלולרית. נראה כי קשר כזה נוצר בעקבות אותו חימום רקמות הנ"ל. הטענה היא כי קל להימנע מחימום רקמות שכזה וכך להקטין את הסכנה. בהמשך המאמר נעסוק בדרכים להפחתת החשיפה באמצעות שימוש מושכל בטלפון סלולרי.
המצב החוקי
תקנות מכוח חוק הקרינה הבלתי מייננת, קובעות רמות מקסימאליות מותרות לקרינה סלולרית. רמה זו עומדת על 10% מהמלצות ארגון הבריאות העולמי. אם חברות טלפון סלולרי חושפות את הציבור לרמה גבוהה מזו המפורטת בחוק, ניתן יהיה לתובען בגין סיכון בריאות הציבור.
בשנת 2008 התפרסמו המלצות משרד הבריאות המנחות להפחית עד כמה שניתן חשיפה לקרינה סלולרית ובמיוחד אצל ילדים (כך למשל יש לנהוג זהירות יתרה במוסדות חינוך). רוח הדברים נובעת לאו דווקא מההוכחות לנזק אפשרי, אלא מתוך שיקולים של "זהירות מונעת". זאת בכדי לא להיות מופתעים ולהכות על חטא כאשר יגיעו ילדינו, הנחשפים מגיל צעיר לקרינה הסלולרית, לגיל מבוגר יותר. משום כך, על מנת להקים אנטנה סלולרית כיום, יש לקבל היתר הקמה והיתר הפעלה מן המשרד לאיכות הסביבה.
הפחתת החשיפה לקרינה סלולרית
ניתן להפחית באופן מהותי את רמת הקרינה אליה נחשף איזור הראש שלנו באמצעות שימוש בדיבורית (החששות לגבי דיבורית אישית בדבר החוט המוליך לאוזניהה מהווה אנטנה אינן מוצדקות) או בדיבורית בלוטות'. עוצמת השידור בין האוזנייה למכשיר הטלפון הסלולרי, קטנה עשרות מונית מעוצמת קרינת השידור מאנטנת המכשיר. אמצעי יעיל נוסף הוא שימוש ברמקול של מכשיר הטלפון הסלולרי עצמו.
רבים חוששים מקרבה לאנטנות סלולריות. להקמת אנטנות שכאלה בסמוך לבתי מגורים יש אפילו השפעה על ערך הנכס. צריך לזכור כי רובינו נמצאים במהלך היום במרחק לא רב מאנטנות שכאלה. אנטנות המוקמות על פי חוק, אינן חושפות את הסובבים אותן לרמות קרינה החורגות מן המותר.
נראה כי אם נקפיד להשתמש בטלפון סלולרי, באופן שבו נימנע מחשיפה לרמות קרינה מסוכנות - לא צפויה פגיעה בטווח הקצר. גיבוש מסקנות סופיות בדבר השפעות הקרינה הסלולרית על בריאות האדם, יוכלו להתקבל רק כאשר יחלפו מספיק שנים והדור הצעיר של ימינו, הנולד לתוך עולם סלולרי, כבר יהיה במיטב שנותיו.