הלבנת שיניים במרפאה – קיצור דרך
לשבת על כסא במרפאה ולתת לחומרים לעבוד רק שכאן, בניגוד להלבנה של שיניים בבית, החומרים חזקים, מרוכזים ועושים את העבודה מהר יותר. גם הכיס מתרוקן כאן מהר יותר אבל כשאין סבלנות אז יש לשלם. ככלל, התרגלנו כבר שיופי עולה כסף, נקודה, אז מה יש כאן לקטר. מה גם שלא מדובר ביופי מיותר אלא בחשיבותו של חיוך שמשפיע גם על הבטחון, על המצב החברתי ועל מצב הרוח הכללי של המטופל.
אז מה קורה על הכסא כשעושים הלבנת שיניים? ובכן, תלוי במקור של הצבע השונה בשן. לפעמים מדובר בעששת בתוך השן שמשתקפת דרך שכבת האמאייל, לפעמים מדובר בשרשים שנפגעו בגלל מכה ולפעמים השיניים נצבעו במשך הזמן כשנפגשו עם חומרים שצובעים. במקרה האחרון הלבנת השיניים היא באמצעות חומרים שמפרידים את המולקולות שבשן מן החלקים שצבעו אותן. החומרים הכימיים מבצעים תהליך של הפרדה בדיוק כמו שכימיה יודעת לעשות את זה.
החומרים להלבנת השיניים נמרחים על השן והמטופל ממתין עם החומרים במרפאה. הרופא מנקה את השיניים מן החומר והטיפול חוזר על עצמו מספר פעמים. יצויין שהחומרים הוכרו כלא מזיקים וזה חשוב בגלל שבכל זאת, מדובר בכימיה. מה שכן, החומרים האלה חזקים מאד והחומר המלבין שבהם הוא מאד פעיל. לכן, לפעמים, נפגעות החניכיים ונוצרת בהם מעין כוויה קלה. זה משהו שעובר והרופאים מנוסים מול התגובה הזו. נשים בהריון עלולות להיות רגישות יותר לתגובה הזו ולכן, אגב, לא מבצעים הלבנת שיניים בתקופת הריון או הנקה. ובינינו, מי יש לה חשק לחייך כשהיא מתעוררת ארבע פעמים בלילה?
הלילה, אגב, הוא זמן מצויין להלבנה של שיניים אבל לא ישנים עם חומרי הלבנה. את הסד יש להניח בקופסה שאפשר לקבל מרופא השיניים כדי לשמור עליו ועל נקיונו. במרפאה אין צורך בסד כי החומרים נשארים אצל הרופא והוא ימרח אותם בפעם הבאה. במרפאה אפשר להלבין את שיניים באמצעות אור של פלזמה או במנורת הלוגן. אפשר להשתמש גם בלייזר אבל אז נדרשת הגנה עודפת על החניכיים מפני צריבה.