פעם אנשים ידעו לנהל מערכות יחסים רומנטיות ומשפחה בלי הרבה דרמה. אם היו בעיות, היו מתמודדים עם זה בצורה אחרת, שאולי היום נראית משונה, אבל אין עוררין על כך שפעם זה עבד.
היום, בגלל שינויים בתרבות ובחברה המערבית, מאוד קשה לנהל זוגיות ומשפחה בלי שיהיו בעיות, שהרבה פעמים מביאות לפירוק של הקשר הזוגי או של התא המשפחתי. הבעיות שגורמות לפירוק לא השתנו- כמו פעם, גם היום המצב הכלכלי קשה והרבה משפחות וזוגות קורסים תחת הלחץ. מה שכן השתנה, בהקשר של התא המשפחתי, זה המעמד של ההורים, שהרבה פעמים מתערער.
אבל לא משנה מה השינויים שמתרחשים בחברה שלנו, יש דבר אחד שלא צריך להשתנות, והוא המעמד והחשיבות שאנחנו נותנים למערכות היחסים שלנו, הן במובן הרומנטי והן במובן המשפחתי. הרבה זוגות עוברים טיפול זוגי ומשפחות עוברות טיפול משפחתי כדי לטפל בבעיות שלהן ולשמור על מה שהושג ומה שיש, אבל לא מספיק. רוב הזוגות והמשפחות לא מטפלות בבעיות שלהם. או שמנסים להתכחש עד שהכל מתפוצץ ואין סיכוי להציל דבר, או שהם מפרקים הכל בלי לחכות.
לכל אחד יש זכות לבחור- לבחור אם הוא רוצה להמשיך להישאר בזוגיות ואם הוא רוצה להמשיך להיות בתא המשפחתי. אבל למה לעשות את הבחירה בלי לבדוק את האופציות? אולי טיפול משפחתי או זוגי יוכל לעזור?
יותר מזה, לפעמים אין מנוס מטיפול משפחתי או ייעוץ זוגי כי הצד השני, זה שלא רוצה לוותר כל כך בקלות, מנסה להשיג שלום בית, לפני שהולכים לרבנות כדי להתגרש. ולפעמים תחושת אי המנוס מהטיפולים השונים נובעת מתוך תחושת מחויבות לילדים הקטנים, שצריכים בית יציב.
לא משנה מה הסיבה שהופכת את הטיפול לנחוץ כל כך, טוב שהיא ישנה, אחרת כולנו היינו מוותרים מהר. ומי יודע מה מחכה לנו בחוץ? הרבה אנשים אומרים שהם רק "פורחים" אחרי הגירושין, אבל ברוב המקרים זה לא המצב. אחרי הגירושין הגברים צריכים לשלם הרבה כסף לנשים שלהן והרבה נשים נשארות במקום שהיו בו, במקום להתקדם הלאה למקום טוב יותר. אז מה בעצם יצא מכל הפרידה הזו?