|
|
|
|
|
|
|
|
מת להזמין את הבת שלי, בת ה-12 למסעדה, ולא מעז
|
|
|
|
|
הגיע אלי רמי. הוא גרוש שלוש שנים ויש לו ילדה בת 12.
מספר שבימים שהילדה אצלו, היא כל הזמן מול המסכים. מגוונת בין המחשב לטלוויזיה, לפלאפון ושוב למחשב וחוזר חלילה.
כן, יש ביננו קשר טוב, הוא אומר, אבל אנחנו בקושי מדברים. הזמן היחידי שהיא נטו איתי זה באוטו, כשאני לוקח אותה מאימא שלה. אבל אימא שלה גרה קרוב, אז יש לנו כולה חמש דקות שיחה.
"וזה המצב. ואני חי עם זה. אבל אני רוצה שנעשה דברים ביחד. לא חייב כל פעם שהיא אצלי, אבל פעם בחודש. פעם בחודש שנלך ביחד למסעדה. שאני לא אהיה בתחרות עם המסך. רק היא ואני".
אז שאלתי – הזמנת אותה?
לא! הוא אומר. היא בטוח לא תרצה לבוא איתי. ילדה בגיל שלה לא רוצה שיראו אותה עם אבא שלה. והמשיך בשורה של תירוצים שתומכים בהחלטה למה לא להזמין אותה.
אז הצעתי לו שנבדוק, למה למעשה הוא לא מזמין אותה, ופנינו לגוף.
בהתחלה, הנחתי אותו להתמקד בגוף. לשים לב לתחושות שיש, להתמקד בנשימה. ואז בקשתי ממנו להיזכר בסיטואציה שהם ביחד בבית. הוא והבת שלו. היא מול המחשב, והוא רוצה לגשת אליה ולהציע לה לעשות משהו ביחד.
הוא שם לב שבזמן שהוא מתלבט עם עצמו, יש כיווץ בגרון ובבטן.
המשכנו להתמקד בסיטואציה. הצעתי לו, שכשהוא מציע לה לעשות משהו ביחד, שיציע לה משהו ספציפי. במקום לשאול, בא לך לעשות משהו? להגיד, בואי נלך לאכול במסעדה בשבת בצהריים. זה יותר מזמין.
אפילו שיזמין מקומות ויגיד לה – הזמנתי לנו מקומות במסעדה איטלקית בשבת באחת.
הוא פתח עיניים, הסתכל עלי ואמר לי – מה פתאום? אני לא יכול לקבוע לה עובדה. זה כאילו אני מכריח אותה. אני לא מוכן להכריח אותה.
נתתי לו הנחיות לחזור להתמקד בגוף. הוא שם לב שהכיווץ בגרון ובבטן עכשיו חזקים יותר. התמקדנו בכווץ בגרון, לחצתי על נקודות ונתתי לו הנחיות כדי להרפות את הכיווץ.
"אבל", הוא אמר, "אני מפחד שהיא תגיד לא. אני מבין שזה פחד ילדותי מדחייה, אבל הוא משתלט עלי." והמשיך – "אני מנסה לשכנע את עצמי - אז מה אם היא תגיד לא, זו הבת שלי, לפחות היא תדע שאני רוצה לבלות אתה ביחד, שאני מעוניין בחברתה. ולמרות שאני מבין, אני עדיין לא מעז להציע לה".
הסברתי לו שאי אפשר לפנות לפחד מדחייה דרך ההיגיון, כי ההיגיון לא מרגיע את הפחד. אבל כן היה חשוב שהתחדד לו שהפחד לא רלוונטי לקשר עם הבת שלו כיום. בקשתי ממנו שיתמקד בגוף, ושאלתי מה הוא מרגיש? איך הפחד בא לידי ביטוי פיזית? הוא אמר שהוא מרגיש מאד את הכיווץ בבטן.
הנחתי אותו שבפעם הבאה שהבת שלו אצלו, והוא רוצה להזמין אותה למסעדה, שיתמקד בכווץ בבטן. שלא ינסה להתגבר על הפחד ולשכנע את עצמו במילים, אלא שינשום וינסה להרפות את הכווץ בבטן.
ביום ראשון הוא התקשר אלי וסיפר לי שהם לא הלכו למסעדה. הוא הזמין את הבת שלו למסעדה והיא שאלה אם במקום המסעדה הם יכולים ללכת להחליק על הקרח. שזה משהו שהיא כבר מזמן רוצה לעשות. אז הם גם בילו ביחד, והוא גם הגשים לה חלום.
הדס עין דור
הקסם בהורות
http://www.hadass.co.il/
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
מאמרים נוספים מאת הדס עין דור
|
את מגיעה הביתה אחרי יום עמוס בעבודה...
|
|
איך להתנהל כשנוצרת תחרות בין בן הזוג שלי לילד שלי, על תשומת הלב ועל הזמן הפנוי שלי.
מה לעשות כשכל אחד מהם רוצה אותי רק לעצמו?
|
מאמרים נוספים בנושא הורות
|
החל מגיל שלוש, ילד יכול להיכנס למטבח לא רק כדי לאכול, אלא גם כדי להתחיל ללמוד להכין את האוכל.
|
|
מרבים לדבר עלינו כעל "Start up nation”. כמובן שכולנו היינו רוצים שנכדינו יצליחו להשתלב ולהתקדם בלימודים.אחד התנאים החשובים זה להצליח במדעים. אבל אם אחד הנכדים לא בדיוק מצטיין במדעים,הדבר היחיד שאנחנו יכולים לעשות בשיחותינו עם הנכדים זה לנסות לעורר בהם סקרנות. כידוע, הסקרנות היא תנאי ראשון לחיפוש האמת – וזאת תחילת הדרך למדע.
|
|
הקורונה מרחיקה אותנו פיזית מהנכדים, אבל בואו ננסה לשמור לפחות על הקרבה הנפשית בעזרת רעיון נחמד וקל.
|
|
ילדים זה שמחה - אני משננת לעצמי את המוטו בכל מלחמה איתם מחדש
|
|
סבים וסבתות, נצלו את הזמן הפנוי ובנו יחד עם הנכדים אילן יוחסין. זה ישעשע אותם וזה יוסיף לקשר הבין דורי.
|
|
אחד הדברים החשובים שלמדתי זה שלפעמים צריך לשחרר ולא תמיד צריך להיות סופר מאמי
|
|
איך נבלה עם מספר נכדים, שהם בני 4, 7, 8, 10? מה יכול להתאים לכולם, לשעשע, להצחיק, להפעיל אותם ולהצחיק את כולנו עד דמעות? הנה רעיון נחמד. תיהנו!
|
|
|
|
|