העיתונות התייחסה לנושא בהרחבה. כל אותם עיתונאים שפרסמו ללא הרף את האשמותיו של פרי נגדי, גילו פתאום את האור וסיפקו לי במה להשמיע את דברי. בעיתונים של יום המחרת הייתי מרואיינת מבוקשת. "אני מאושרת שהצדק ניצח," אמרתי. "כל השנים האלה זעקתי את זעקתם של הזקנים שבאו אלי בבכי לקבל ייעוץ. לקוחות שהכירו אותי מעבודתי אצל פרי פנו אלי בכל מיני שאלות ובירורים. השאלות העלו את חשדי. הבנתי שמרמים את האנשים. פניתי לגרמניה כדי לברר פרטים לגבי תיק מסוים, ושלחתי להם מכתב שבו ציינתי שהארגון מרמה את האנשים בארץ. גם את הלקוחות הזהרתי מפני פרי. הוא הגיש נגדי שתים-עשרה תביעות."
יום לאחר מתן פסק הדין עליתי לירושלים, לעימות טלוויזיוני מול פרי. הוא דיבר מתל אביב ודמותו נשקפה על המסך. במהלך העימות הבטחתי להגיש תביעה ייצוגית נגד הארגון למימוש האמנה, בשם האנשים שנפגעו, ואילו הוא התמקד בגניבת הרשימות. למעשה, פרי עבר לעמדת התגוננות. הוא הוציא סכומי עתק כדי לשקם את תדמיתו הפגועה והודיע שיערער על פסק הדין. למרות המכה התדמיתית שחטף, פרי לא התייאש והמשיך לתבוע.
הוא הגיש נגדי תביעות וקובלנות פרטיות חדשות בנושא גניבה, מרמה והתחזות. אולם הפעם, לאחר פסק הדין, הייתי כבר מחוזקת, וגם התקשורת התייחסה אלי ביתר הגינות ונתנה ביטוי גם לצד שלי. לאחר פרסום פסק הדין, התייחסו אלי כולם כאל מומחית בתחום הפנסיות. "אם יצאת נגד פרי הגדול וניצחת, את יכולה לעשות הכול," אמרו לי. המשרד הפך למקום עלייה לרגל. החלו לפקוד אותי המוני מברכים, גם כאלה שלא היה להם קשר לפנסיה. הגיעו אפילו אנשים מכפר שלם, שידעו ששם העברתי חלק נכבד מילדותי.
בעיני רבים הייתי לגיבורה. כשבוע לאחר הקראת פסק הדין הלכתי לקנות לבני שטיח בדיזנגוף סנטר, וכאשר המוכר ראה את שמי רשום על השיק, הוא התנפל עלי בחיבוקים ונשיקות וסירב לקבל תשלום עבור השטיח. "את עשית דבר שמצריך אומץ רב, וכבוד גדול הוא לי לשרת אותך," אמר בהתרגשות. רק אז הבנתי באיזה עצב רגיש של החברה הישראלית נגעתי.
יפה גולן היא אשת עסקים בעלת חברת ההשקעות "יפה גולן השקעות בע"מ", יפה גולן היא בעלת ניסיון רב בתחום הפנסיה הסוציאלית, הביטוח הלאומי, פיצויים מחו"ל ופיצויים לניצולי שואה.
יפה גולן משמשת מזה שנים כעמוד התווך למען השבת זכויותיהם של ניצולי השואה, מתוך הכרה והבנה שמישהו חייב לעשות זאת למענם.