בישראל מתרחשות מדי שנה בממוצע מעל 700 תאונות פגע וברח עם נפגעים, מתוכם כ-20 תאונות קטלניות בהן נהרג אדם וכ-70% מן הנהגים אשר ביצעו עבירה תאונה קטלנית והפקירו אדם, נתפסו או הסגירו את עצמם. אין ספק, כי לא יהיה זה נכון, להקל ראש בעבירת ההפקרה, מאידך, ישנם לא מעט נהגים שהפקירו אדם מתוך לחץ נוראי, פחד, היסטריה וחוסר אונים ובוודאי שלא מתוך כוונה ברורה להשתמט מעונש. יש לזכור, כי לא מדובר בעבירת רצח מדרגה ראשונה, אשר מתבצעת בכוונה פלילית ברורה, אלא שבמקרי ההפקרה מדובר בתאונת דרכים, שהנני יכולה לומר בשם לקוחותיי ובפה מלא, כי אף אחד ממבצעי העבירה - לא ייחל לה.
אז מהי בעצם עבירת ההפקרה?
סעיף 64א לפקודת התעבורה כולל שתי חלופות: האחת, כאשר נוהג הרכב ידע או היה צריך לדעת, כי עלול היה להפגע אדם, עליו לעצור כדי לעמוד על תוצאות התאונה. השניה, כאשר נוהג הרכב ידע או היה צריך לדעת כי נפגע אדם ועליו להגיש עזרה לנפגע.
באחריות נהג אשר פוגע, או חושש כי פגע באדם, מחוייב לפי הוראות החוק:
1. לעצור במקום התאונה
2. להזעיק עזרה במהירות המירבית
3. להמתין ליד הנפגע עד להגעתם של גופי ההצלה ולשתף פעולה עם דרישותיהם
4. למנוע מקורבן כל נזק נוסף
5. להגיש לנפגע עזרה ראשונה ככל שיוכל
מהו העונש המוגדר בחוק?
עבירת הפקרה, הינה מהעבירות החמורות בפקודת התעבורה, כאשר העונש המקסימאלי בגינה הוחמר לאחרונה והועלה לאחרונה ל- 14 שנות מאסר. אולם המחוקק ראה לנכון, לדרג את הענישה. למשל, במקרה של הפקרה ברשלנות, העונש המקסימלי הינו 3 שנות מאסר, במקרה של הפקרה המלווה בהתנהגות של אי עצירה ואי הגשת עזרה "מופגנת", העונש המירבי, הינו 7 שנות מאסר ובמקרה של הפקרה אשר גרמה לחבלה חמורה או ולמוות העונש המירבי הינו 14 שנות מאסר.
תיקון לחוק- מה הוא אומר?
לאחרונה ולאחר הרשעתו של שלום ימיני, תוקן החוק בעניין עבירת ההפקרה ובנוסף להעלאת רף הענישה, הוחלט, כי עונשו של הנוסע (שאינו הנוהג) ברכב אשר נמלט מן מהקום, יכול להגיע עד ל-7 שנות מאסר בפועל או מחצית מעונשו של הנהג.
מה באמת עומד מאחורי השוני בענישה?
לעניות דעתי, צדק המחוקק כאשר מצא לנכון לדרג את רף הענישה בעבירת ההפקרה, זאת לאור המציאות ונסיבות כל מקרה ומקרה. כך למשל, נהג אשר יואשם בחלופה הראשונה או השניה, יועמד לדין בבית משפט לתעבורה, שם העונשים מקלים יותר והתובע הינו תובע משטרתי ולא תובע מהפרקליטות, אשר מתעסק בתיקים קלים יותר ואילו מי שיואשם בחלופה השלישית, יעמוד לדין בבית משפט מחוזי. שם העונשים דרך כלל מחמירים יותר והתובע הינו תובע מטעם הפקרליטות אשר מתעסק לרוב בעבירות בעלי אופי קשה יותר.
דיון
עבירת ההפקרה נחשבת לעבירה על אמות המוסר, דריסתו (תרתי משמע) של כבוד האדם ועבירה שנחשבת למכוערת ביותר, אולם בתיקים רבים מסוג זה, מתגלות נסיבות מקילות כמו למשל, כאשר הנהג נכנס למצב של פניקה, סערת רגשות קשה, הלם או פשוט חוסר אונים מוחלט. כל אלו מביאים לעיתים למצב אבנורמלי ולא הגיוני ובסופו של יום - לביצוע המעשה השפל.
ומה באשר לנוסע ברכב, האם במקרים בהם הנוסע ברכב נרדם ולא היה ער לכל המתרחש, האם נוכל להאשים אותו? האם כל נוסעי אוטובוס או ונוסעי מונית - גם עליהם תוטל אחריות פלילית בשל מעשי הנהג ? לא נראה כי המחוקק ירד לעומקם של הדברים ובמקרה הצורך, בתי המשפט יאלצו לתת דעתם לעניין זה.
לסיכום, אם חלילה פגעתם באדם, העצירה ומתן העזרה חשובים מאין כמותם בעיקר לנפגע ולהצלת חייו, אך גם לפוגע. שאם לא כן, העונש הטמון במעשה זה הינו עונש כבד ובל נשכח את ה"צליבה התקשורתית".
אם לא חשבתם בהגיון, ביצעתם את המעשה, וזומנתם לחקירה, פנו לעורך דין המתמחה בתעבורה על מנת להבין את מצבכם המשפטי ולפעול בהתאם. פנייה זו יכולה לשפר את פני הדברים באופן מהותי.
האמור לעיל אינו מהווה חוו"ד משפטית ו/או תחליף לייעוץ משפטי ובכל מקרה יש להוועץ עם עורך דין לתעבורה
ליצירת קשר חינם וללא התחייבות חייג: 0544-629-639