אנשים רבים שואלים למי כדאי לפנות כשחשים מצוקה נפשית. פסיכולוג קליני הוא אחד מבעלי המקצוע שמורשים לטפל. עובדים סוציאליים קליניים ופסיכיאטרים גם הם מורשים על פי התקנות והחוק לערוך טיפול באנשים. שאר בעלי המקצוע כמו מאמנים או פסיכולוגים חינוכיים או שיקומיים לא מטפלים טיפול נפשי קליני. פסיכולוג קליני עובר הכשרה ארוכה של כ 4 שנים לאחר סיום התואר. ההכשרה הקלינית מאפשרת לו לגשת לבחינות מטעם משרד הבריאות שבודקות את כשירותו לטפל באנשים. ההכשרה הקלינית כוללת הכשרה בפסיכותרפיה ובאבחון פסיכודיאגנוסטי.
ההכשרה בפסיכותרפיה כוללת מתן טיפול פסיכולוגי תחת הדרכה. כל פסיכולוג קליני מתנסה בשעות טיפול רבות עם מסר מטופלים. על כל שעות הטיפול הללו מקבל הפסיכולוג הדרכה קלינית אישית וקבוצתית. ההדרכה הקלינית האישית כוללת הבנה דינאמית של עולמו של הפציינט. הבנה דינאמית היא הבנה של הגורמים השונים בחייו של הפציינט שהביאו אותו להתנהגות ולהרגשה הנוכחית. כל אדם שסובל מבעיות נפשיות יודע שיש להן מקור. לא תמיד המקור גלוי. לעיתים המקור מודחק לתוך התת מודע או הלא מודע. תפקידו של הפסיכולוג הקליני הוא לעזור לפונה להבין את הגורמים למועקות. ההדרכה האישית הקלינית מסייעת לפסיכולוג להבין כיצד מאורגנת הנפש והעצמי של הפונה. ביחד עם הפונה נערך ניסיון להתמודד בצורה בונה יותר עם הבעיות. תפקיד ההדרכה הקלינית האישית הוא לפתח אצל הפסיכולוג את המיומנויות הנפשיות להבין ולעזור למטופל. תפקיד ההדרכה הקבוצתית הוא להעשיר אחד את השני בסגנונות טיפול והתמודדויות עם בעיות. ההכשרה הקלינית של פסיכולוגים קליניים היא קשה ודורשת פתיחות אישית הן לעצמי של הפסיכולוג והן למדריכים ולמטופלים. פסיכולוגים חשים שהמסלול מפרך ומצד שני חשוב עבור פיתוח היכולות הבינאישיות לטפל בצורה מוצלחת באנשים.