פעם בשבועיים אחי ואני נוסעים לבקר אצל אבא שלנו במושב, בבית שבו גדלנו. הילדים ובני הזוג נהנים מהשינוי ואנחנו נהנים מהנוסטלגיה. אבא שלי, כמיטב המסורת החקלאית, עדיין מטפל בעצים שלו, קוטף תפוזים ופרות אחרים שגדלים אצלו, או מציע לנו תה מעשבים שהוא מגדל בעצמו בגינה. הילדים שנהנים לרוץ בין העצים מתלוננים תמיד שלסבא אין מזגן. אבל הם מתלוננים גם על זה שבטלויזיה שלו אין שום דבר מעניין ובכל זאת ממשיכים לבוא אליו בהתלהבות. כשאנחנו המבוגרים מדברים על טכנאי מזגנים, מתלוננים על עלויות של תיקון מזגנים, ומשווים מחירים בין טכנאי מזגנים בתל אביב שבה אני גרה לבין פתח תקווה שבה מתגורר אחי, הילדים רצים בין העצים ואבא שלי מסתכל עליהם. גם על הילדים וגם על העצים.
מזגנים או עצים?
את העצים הוא נטע לפני למעלה מ-40 שנה, זמן קצר אחרי שהבית נבנה. את העצים הנשירים הגבוהים הוא נטע בצד הצפוני של הבית. בדרך זו בקיץ הם מצילים על הבית כולו ומקררים אותו בבריזה נעימה, ובחורף הם משירים את עליהם וכך מאפשרים לשמש החמימה לחדר מבעד לענפים העירומים. בשנים קודמות היה גם דשא ירוק מסביב לבית שהוסיף רבות לקירור שלו בקיץ. עכשיו בגלל החסכון במים חלקו יבש. אנחנו מסתכלים סביב ומבינים שהשקט נובע גם מכך שאין מזגנים רועשים בסביבה, אין מזגנים ומכוניות שפולטים חום לסביבה ולכן לא פלא שהוא יכול להסתדר בלי טכנאי מזגנים או תיקון מזגנים. רק עצים ירוקים, דשא ואויר צח.
קיר ירוק וגז ירוק
לאחר ביקור נוסטלגי כזה אל מחוזות העבר, אנו תמיד שבים הבית בתחושה שהפעם אנחנו שותלים צמחים במרפסת. או מדברים עם הועד על גינת גג שתוריד את הטמפרטורה בבניין. במפעל הגדול של אחי אפילו התקינו קיר ירוק, שמסייע בהורדת עלויות הקירור במקום. הביקורים האלה מזכירים לנו שאפשר גם אחרת. טכנאי מזגנים בתל אביב ימשיכו להיות יקרים לנו כתמיד, אך אנחנו יכולים להתחיל לחשוב על דרכים יותר אקולוגיות לקירור הבית, לחסוך בהפעלת המזגן, וליהנות מהירוק. אפילו אם זה רק גז מזגנים ירוק.