מהפכת הדפוס התרחשה במאה החמש עשרה ומאז חוללה תמורות ושינויים רבים, קידמה את תחום התקשורת לאין שיעור והביאה להמצאות טכנולוגיות רבות בתחום, כולל ההדפסה על קנבס (או בשמה הידוע, ז'יקלה). כפי כל המצאה גאונית, גם ההדפסה על קנבס, מקורה במציאת פענוח לבעיה קיימת. טכנולוגיית ההדפסה על קנבס התפתחה על מנת ליתן מענה לצורך של אומנים וציירים לשווק את אומנותם בעותקים רבים. בעבר רגיל היה לשווק ולסחור ביצירות אומנות מקוריות שכן לא ניתן היה לייצר את אותו הדבר אפילו שתי פעמים. בחסות ההדפסה על קנבס, נוצרה טכנולוגיה המסוגלת "לשכפל" את היצירות של האומנים ובכך יכלו להכין אין ספור העתקים מהיצירות ולמוכרם. מכך נוצרו שני יתרונות: האחד הינו שהאומנים יכלו להגיע על שכרם מקצת פעמים מאותה עבודת אומנות, ושנית, כי היו יצירות פאר שנדרשו על ידי ציבור גדול וכך ניתן היה להפיצן ללא קושי. אולם, למרות כל זאת, טכנולוגיית ההדפסה על קנבס החלה לפרוץ גבולות רק בשנות התשעים של המאה הקודמת מאחר שבתקופה זו השתכלל הדפוס והטכנולוגיות שלו גם לפורמט מלא. כנאמר לעיל, המשתמשים העיקריים בהדפסה על קנבס היו האומנים השונים אשר הפיצו את יצירותיהם האומנותיות. אולם, עם הזמן הצטרפו קהלי משתמשים נוספים כגון מהנדסים ואדריכלים. השימוש שאלו האחרונים עשו בהדפסה על קנבס הינו יצירת סקיצות בפורמטים רחבים. היום גם מטרות אלו השתנו ונפוץ השימוש בהדפסה על קנבס על מנת ליצור העתקים מיצירות אומנות ידועות. דהיינו כעת התכלית הינה דקורטיבית, לעיצוב מעון או מוסד עם יצירות אומנות. הדבר התאפשר בשל פיתוח תחום ההדפסה על קנבס אשר בתחילת דרכו אפשרי לבנות רק על ידי מעט צבעים בודדים אך ורק, ועם הזמן, בייחוד לאחר שנות האלפיים נתאפר שימוש בגווני צבע רבים יותר ובכך לרקום תמונה מדויקת יותר ודומה יותר למקור.