חקיקה ותנאים לנהיגה בשכרות

תאונות רבות בישראל נגרמות כתוצאה מחוסר תשומת לב או הירדמות הנהג בשעה שנהג ברכבו במצב של גילופין. זו הסיבה המרכזית לחוק בנושא נהיגה בשכרות, ואכיפתו מתבצעת בהתאם לקריטריונים הקבועים בו, אשר עיקרם במדידת אחוז האלכוהול אשר נמצא בדמו של הנהג בעת שניגש לבדיקה. החוק, על אף שנקרא חוק נהיגה בשכרות אינו מתייחס לנהיגה תחת השפעת אלכוהול בלבד, שכן נהיגה תחת השפעה של חומרים מערטלי דעת אחרים מסוכנת גם היא, אלא שבדיקת נהיגה תחת השפעה סמים מורכבת יותר מבדיקת ינשוף, בדיקת אלכוהול רגילה. לכן ננסה להתמקד כאן בדגשים והענישה בגין נהיגה בשכרות תחת השפעת אלכוהול 

אכיפת חוק נהיגה בשכרות
שוטרים אשר נמצאים לצד הכביש באזורים בהם יוצאים צעירים לשתות זה אינו מחזה נדיר, כך העצם נאכף חוק זה, בבדיקה רוטינית של נהג אשר נחשד כי הוא נוהג כשהוא שיכור. אמצעי העומד לרשות השוטרים לבדיקת החשוד בעבירת נהיגה בשכרות הוא מכשיר הינשוף, אשר מסוגל לבחון את כמות האלכוהול המרוכז בנשיפת הנהג.

הבדיקה מתבצעת על ידי נשיפה אל המכשיר בתכולה של ליטר אוויר אחד, כאשר החוק מתיר ריכוז אלכוהול באוויר אשר אינו עולה על 265 מק"ג. עם זאת, תפעול מכשיר הינשוף דורש מקצועיות רבה, ועמידה בתנאים מסוימים וקפדניים ביותר, עובדה המקלה על עו"ד לתעבורה המבקשים לפסול את מהימנותו. בין השאר יש להקפיד על כיול נכון של המכשיר, תפעולו על פי ההנחיות המדויקות, החלפת פיית המכשיר ומספר תנאים נוספים. במקרים מסוימים, כאשר אחד מתנאים אלו לא התקיים, ניתן לפסול את תוצאות בדיקת הינשוף. 

הענישה בעת נהיגה בשכרות
אדם אשר נתפס נוהג במצב של שכרות, ונבדק באמצעות מכשיר הינשוף, רישיונו ייפסל מנהלית לתקופה של שלושים יום, שלאחריהם יזומן למשפט בעניינו. באופן לא מפתיע שופטי בית המשפט לענייני תעבורה המודעים היטב לסכנות הנובעות מנהיגה במצבי שכרות, מחמירים עם הנהגים הנתפסים. החוק היבש מתגלם באופן חזק במקרים אלה.בהתאם לסעיף 39א לפקודת התעבורה, יש חובת פסילה של שנתיים לפחות, ובמידה ומבצע העבירה נתפס בפעם השנייה, יפסל רישיונו לתקופה של ארבע שנים. סעיף 62(3) של הפקודה, קובע כי ניתן להטיל עונש מאסר על נהג אשר ביצע עבירת נהיגה בשכרות, יחד עם זאת ובהתאם למקרה, שופט יכול לפסוטק מאסר על תנאי בשילוב קנס כספי גבוה.