כאשר נתבקש לסכם את תרבות הצרכנות הישראלית, סביר להניח שנבחר בקניונים כסמל הגדול של הצרכנות הישראלית. אומנם המסה הגדול שלהם נבנתה רק בשנות התשעים, אך קשה לראות כיום את ישראל בלעדיהם ובוודאי קשה לדבר על תרבות הצרכנות הישראלית בלי שנדבר על הקניונים.
הקניון הישראלי הראשון הוקם למעשה בסוף שנות השבעים, היה זה הדיזניגוף סנטר בת"א אשר פעיל גם היום ומושך אלפי מבקרים ביום. באמצע שנות השמונים נפתח קניון איילון בר"ג, אשר היה מבוסס על פי המודל האמריקאי (מרכז קניות מקורה וחניון), אשר על פיו נבנים רוב הקניונים בעולם. החל משנות התשעים, החלה בנייה מאסיבית של קניונים בישראל, כאשר כמעט בכל עיר, ישנו קניון אחד ואף יותר.
מה מושך את הצרכנים אל מרכזי קניות דוגמאת קניונים? המשיכה לקניונים נובעת ממספר סיבות אוניברסיאליות אשר אחריהן יש לדבר גם על הסיבות המקומיות שבגינן נמשכים ישראלים לבקר בקניונים. קניון הינו מרכז קניות מקורה, אשר בתוכו יש בדרך כלל את כל מה שכל צרכן צריך, מחנויות בגדים והנעלה ועד סופרמרקטים לרכישת מזון ולצידו יש חניון.
הליכה לקניון מאפשרת לצרכן לבצע את כל הרכישות שלו במקום אחד, בלי שיצטרך לחפש אחר החנויות השונות בשורה של רחובות. יתרון נוסף הוא, בקניונים נמצאים מרכזי מזון וכן אופנה גדולים, מה שמאפשר רכישת מוצרי איכות. עבור אנשים שחיים בפרברים, זה מעניק להם את האפשרות לרכוש את המוצרים שנמכרים בערים הגדולות, בלי שיצטרכו לנסוע לשם. עוד יתרון הוא, הקניון מהווה מקור פעילות הן עבור מבוגרים והן עבור ילדים, מה שמאפשר להם, להנאות יחד גם בלי לעשות קניות.
בישראל הקניון נושא עמו עוד שני יתרונות גדולים. הראשון, האלמנט הביטחוני. הקניונים בארץ הינם מאובטחים על ידי חברת שמירה, מה שמקשה על מחבלים המבקשים לבצע פיגוע להיכנס לתוכם. דבר אשר ברחוב סביר שיתרחש. היתרון השני הוא, אלמנט מזג האוויר. החום והלחות הישראלית מקשים על הליכות ארוכות ברחוב, אפילו לשם קניות. בקניונים לעומת זאת, יש תמיד מיזוג, מה שמאפשר לשהות בהם זמן ארוך. אלמנט זה אגב, חיוני גם למדינות אירופה או לארה"ב, בימי החורף. אז אנשים לא יכולים לשהות ברחוב ועל כן הולכים לקניונים.
כדי להבין מעט עד כמה מרכזי קניות דוגמאת קניונים בישראל הם גורם מהותי בצרכנות הישראלית, יש לקרוא את הנתונים הבאים: בישראל יש יותר מ100 קניונים, יותר מ80 אחוז מהאנשים מעדיפים לבצע קניות בקניון מאשר בחנויות רחוב, רוב הישראלים מגיעים פעמיים בשבוע לקניון, הם שוהים בו בין שעה לשעתיים והשהייה בו היא לא לצורכי קניות אלא לעיתים קרובות לצורכי מפגש חברתי.
למרות שהקניון הפך מקום מרכזי בחיינו מבחינה צרכנית, חברתית ואף תרבותית, יש לציין גם שתי בעיות שהוא יוצר. ראשית, עסקים קטנים שאינם יכולים להרשות לעצמם, לפתוח חנות בקניון, נפגעים בגללו ונסגרים. שנית, מרכזי הערים הופכים למקומות שוממים והרבה פחות מושכים, מה שגורם לפגיעה בהתפתחות שלהם ומוריד את ערכם מבחינות רבות, כולל מהבחינה הכספית.
אך למרות זאת, הקניונים מהווים פתרון הולך וטוב עבור דרישות הצרכן, מכל בחינה שהיא, על כן אין פלא שהוא נוהר לקניונים השונים.