אז למה בעצם הכלבים שלנו מרגישים צורך לנבוח, דווקא בלילה, להעיר את כלהשכונה ולגרום לנו להרגיש, בצורה רשמית, כמו מתעללים בבעלי חיים?
בכתיבת מאמר זה אני יוצאת מנקודת הנחה שהכלב הנובח נמצא בחצר, קשור או לא קשור, בעוד שאר בני הבית ישנים בתוך הבית.
נתחיל ונאמר, שאחד היצרים הקדמוניים והחשובים ביותר של הכלב הוא יצרההשתייכות החברתית. הכלב הוא בראש ובראשונה חיית להקה, וככזה הוא זקוק,רוצה ונהנה מחברת משפחתו. הלהקה חשובה ביותר להשרדותו ולכן לעיתים, לבודדאותו משאר חברי הלהקה, יכול, אצל כלבים מסויימים, לגרום לתחושה של אסוןקיומי וחוסר השתייכות. הרגשה שכזו יכולה להוביל לתסכולים ומתח. אצל הכלבפורקן המתח נעשה בצורה זריזה ויעילה. כלב מסויים יכול לנבוח וליילל, כלבאחר יכול לנשנש את עצמו אפילו עד זוב דם, וכלב אחר ישמיד את הגינה, בדרךכלל ייקשר כתוצאה מכך ויתחיל לנבוח כדרך אחרת לפרוק את המתח. הכלב מקבלחיזוק פנימי עמוק ביותר מכל פעולות אלה בכך שהם עוזרות לו להתמודד עם המתחולכן יחזור על ההתנהגות בכל פעם שיהיה במצב הזה.
לשאלה- למה הכלב נובח? זה כמו לשאול למה אנחנו מדברים? תקשורת היא חשובהביותר לכל יצור חי בין אם היא ורבלית, ויזואלית ואפילו כימית.
לאחר שהבנו שהכלב הוא חיית להקה בבסיס טבעו הפראי נוכל להתחיל לדבר על הכלבכחייה טריטוריאלית טורפת ונטרפת. הטריטוריה חשובה ביותר לכלב ולהקתו.לטריטוריה גבולות ברורים והיא מכילה את כל המשאבים הדרושים להשרדות ולכןהצורך להגן עליה הוא טבעי ומולד. זהו יצר שיכול להתגבר או להחלש ע”י תהליךהלמידה של הכלב.
כחייה נטרפת, הכלב עלול לפתח פחדים וחרדות מגירויי הסביבה החיצונית שלהבית, ומאין יכולתו להגן על עצמו עלול להתחיל לנבוח על העוברים והשביםבמטרה להבריח אותם. היות ואנשים, באופן טבעי, ממשיכים ללכת הכלב מקבל חיזוקפנימי חזק מאוד מעצם התרחקותם משום שעל פי ה”הגיון” שלו הוא זה שהבריחאותם.
כחיה טורפת, לכלב יש יצרי ציד מפותחים ולמראה אובייקט שנע הרפלקס הטבעי הואלרדוף אחריו. כלב שנמצא קשור בגינה ויתחיל לרדוף אחרי כל אובייקט שזז יקבלענישה מיידית מהקולר וייחל לקשר בין האובייקט והכאב שבחניקה המתקבלת. במצבכזה הכלב עלול לפתח תוקפנות וכעס כלפי עוברי הסביבה התמימים מה שיגרום לולנבוח עליהם בנסיון להרחיק אותם.
כל המצבים האלה יכולים להוביל למצב המצחיק הבא: הכלב נובח על גירוי שמחוץלבית וכתגובה הבעלים פותחים חלון וצועקים “ברונו, שקט!!!”, הכלב המבולבליפסיק לנבוח עד שהגירוי הבא יגרום לו לנבוח שוב, הבעלים מחדש “ברונו,שקט!!!!!”. ‘הייתכן שכל פעם שאני נובח אבא יוצא להגיד לי שלום?!?! ננסהשוב!’ הפעם הנביחות יופנו כבר לכיוון הבית. הכלב מקבל את החיזוק שלו בצורתהפוגה רגעית מהבידוד החברתי שהוא שרוי בו.
אולי פעם הבאה עדיף להשאיר לו פתק על הדלת “בבקשה ברונו לא לנבוח בין 22 בלילה ל8 בבוקר”
הפתרון האפקטיבי ביותר הוא פשוט להכניס את הכלב הביתה. כל כלב יעדיף להיותעם משפחתו מאשר לבד בחוץ, גם אם יש לו גינה ענקית משלו מלאה בצעצועים.במידה והכלב לא רגוע ושקט גם בבית, עדיין קיים תסכול מסויים המכניס את הכלבלמתח וגורם לו להתפרע. אם אינכם יכולים לזהות את מקור המתח כדאי לפנותליועץ מקצועי שיאבחן את הכלב בביתכם.
גם כלבים שנועדו לשמירה ישמרו טוב יותר בתוך הבית. כלבים השומרים בחוץינבחו מכל גירוי שעובר ולכן כשיהיה גירוי מסוכן יותר אתם לא תוכלו להבחיןבכך. בתוך הבית, הם אינם יוטרדו מכל רעשי הרחוב ויוכלו להבחין בין הרעשיםהרחוקים לבין הרעשים הנמצאים קרוב יותר- בתוך הגינה או בית.
במידה והמצב אינו מאפשר להכניס את הכלב הביתה, ניתן לתחום אותו במקוםבגינה, בו לא יראה את גירויי החוץ. עדיף להציב את התיחום קרוב יותר לביתמאשר לגדר הפונה לרחוב. בתוך התיחום לספק לכלב דמויי מאורה- מלונה או תאהטסה. התיחום וה”מאורה” יתרמו לתחושת הביטחון של הכלב ויפחיתו את כמותהנביחות.