משמורת משותפת, השילוב הראוי
אחת הסוגיות המורכבות ביותר בהליכי גירושין של זוגות בעלי ילדים, נוגעת לקביעת זהותו של ההורה אשר יקבל לידיו את החזקה החוקית על ילד או ילדי הזוג. הסיבות לכך ברורות למדי ואינן מצריכות ביאור נוסף, אולם דווקא מתוך מורכבות סוגיה זו, מעניין להציג את אחד הפתרונות היותר שכיחים בעת האחרונה בהליכי גירושין של זוגות עם ילדים והוא – משמורת משותפת.
חזקה בחלוקה שווה
בעבר הלא ממש רחוק הנורמה המקובלת והיותר נפוצה בישראל, הייתה העברת החזקה החוקית על ילדים לאחר גירושין לידי האם, כאשר האב זוכה בעיקר להסדרי ראייה וביקור קבועים. נורמה זו נתמכה גם על ידי בתי המשפט לענייני משפחה, אשר באופן מסורתי נטו לטובת האימהות בדיוני משמורת, משיקולי טובת הילד. על אף שהגישה הרואה באם כהורה העדיף, לא נעלמה לחלוטין מן הפסיקה ומן הנורמות החברתיות, ניתן בהחלט לזהות עלייה הולכת וגוברת בראיית הפתרון של איחוד המשמורת בין שני ההורים בצורה שווה, כפתרון ראוי ומומלץ. מכיוון שהסדרת עניין המשמורת על ילדי זוג לאחר גירושין מחייבת את אישור בית המשפט, גם במקרה בו שני ההורים הגיעו להסכמה משותפת בעניין זה, ברור מדוע מומלץ בעת גיבוש הסדר משמורת להיעזר בשירותי יעוץ משפטי מקצועי. משרד עורכי-הדין פרי מתמחה בין היתר בתחום דיני משפחה ועל כן מציע מיומנות ומומחיות מקצועית בטיפול בסוגיות משמורת.
מהי משמורת משותפת?
משמורת משותפת הוא מונח המתאר מצב בו שני ההורים מקבלים לידיהם, באישור בית המשפט, חזקה חוקית שווה על ילדיהם. כלומר למרות ניתוק הקשר הזוגי ממשיכים בני הזוג לתפקד כיחידה הורית משותפת, תוך כדי תיאום וקבלת החלטות במשותף. על מנת לזכות באישור בית המשפט לענייני משפחה להסדר משמורת משותפת נדרשים ההורים לעמוד במספר תנאי סף: על שני ההורים להראות יכולת הורית סבירה (הן ברמה הפסיכולוגית והן ברמה הכלכלית), על ההורים להראות נכונות ויכולת לפעול בצורה מתואמת ומשותפת בגידול הילדים, כלומר קיום תקשורת שוטפת וטובה. כמו כן מעל לגילאים מסוימים לוקח בית המשפט בחשבון גם את רצון הילדים בנוגע להסדר המשמורת.