אז כלכלת ישראל טובה או לא טובה?

סביר, כי בראשו של כל קורא, שנחשף באחד מהעיתונים הכלכליים לכותרת "שפישר לא יגיד שהכלכלה מצוינת. טובה רק לקבוצה קטנה", חלפה המחשבה: אז כלכלת ישראל טובה או לא טובה?
הכותרת היא ציטוט מראיון שהעניק לעיתון פרופ' אבישי ברוורמן, כלכלן, בעבר בכיר בבנק העולמי וכיום מועמד לרשימת העבודה לכנסת ה-19.
בבנק ישראל בחרו לא להגיב. חבל. לדעתי, הייתה להם הזדמנות להסביר את כוונותיהם של שני הכלכלנים הבכירים ולעזור לקורא התמים להבין את מקור הסתירה המבלבלת בהערכות מצב על ידי שני מומחים בולטים.
הבנת מצב המשק הוא תנאי יסוד לתכנון כלכלי מושכל. ללא הבנה זו, עלול אדם, ובמיוחד בעל עסק קטן, הנעדר רקע כלכלי, והמסתפק בדרך כלל בכותרת בעיתון (לרוב בשל מגבלות זמן), ליטול על עצמו סיכונים מיותרים בעת קבלת החלטות כלכליות.
בהעדר יכולת להעריך את המצב, אנו נוטים לאמץ עמדה של בעלי סמכות דוגמת נגיד בנק ישראל או פרופ' אבישי ברוורמן השואף להיות שר האוצר. עמדה מנוגדת של שני מומחים מובילים משמיטה את האפשרות הזאת.
אפשר כמובן לקבל חוות דעת נוספת. למשל, דעתו של ח"כ אילן גילאון ממר"צ, אשר איש לא יעלה על הדעת לחשוד בו, כי הוא נמנה עם אוהדי ראש הממשלה הנוכחי. בראיון שהעניק ח"כ גילאון לעיתון כלכלי, אמר על ראש הממשלה: "הוא מחזיק בצמיחה נהדרת".
אמירה זו מבטאת הערכת מצב על ידי יריב פוליטי ויכולה, לפיכך, להיחשב לתשובה מתקבלת על הדעת לשאלה "האם כלכלת ישראל טובה או לא טובה?"
התעמקות בתוכן הראיון עם ח"כ גילאון מגלה את הסיבה להבעת עמדות מנוגדות על ידי שני הכלכלנים הבכירים, אבל האם זו דרך נאותה לשאוב מידע כדי לבסס עליו החלטות כלכליות? כמובן שלא.
לא נתייחס כאן למניעיו האפשריים של פרופ' ברוורמן לסתור את הערכת הנגיד, כי לא זאת המטרה של המאמר. אולם ננסה להסביר איך זה קרה. לצורך ההסבר עלינו להגדיר תחילה מהי כלכלה.
כלכלה היא מדע העוסק בחקר ניהול משאבים במחסור. הצורך בניהול משאבים נובע מהעובדה שבמציאות יש לנו פחות משאבים ממה שהיינו רוצים לצרוך. משום כך מחפשים כלכלנים דרכים ושיטות לניהול יעיל של המשאבים המצויים. התוצאות, שמשקפות את יעילות הניהול, ניתנות להערכה באמצעות מדדים אחידים ומוסכמים על המומחים.
כאשר פרופ' סטנלי פישר נותן ציון "מצוין" לכלכלת ישראל, הוא מסתמך על מדדים מקובלים לקביעת הישגי הכלכלה. עובדתית, המשק הישראלי השיג תוצאות טובות - הן בהתייחס לציפיות קברניטיו, והן בהשוואה למשקים אחרים מקבוצת ההתייחסות הרלוונטית.
כאשר פרופ' אבישי ברוורמן מבטא עמדה סותרת את הערכת הנגיד הוא מתייחס למדדים אחרים לגמרי. להלן מספר ציטוטים מהראיון הממחישים זאת: 
"(כלכלה) טובה למי? הציבור לא מבין איך אנחנו נפלאים והאנשים לא גומרים את החודש"... 
"... שלא יגיד שיש לנו כלכלה מצוינת, כאשר היא טובה לקבוצה קטנה"... 
"המדינה היום היא הכי אי-שוויונית במערב, למעט ארה''ב"...
כעת הכול מתחוור. פרופ' פישר ציין עובדה, כי בישראל גדל יבול פירות הכלכלה. פרופ' ברוורמן בחר לשים דגש על חלוקה לא שוויונית של הפירות.
טענותיו של פרופ' ברוורמן נכונות ומובנות, אך לא הנגיד נושא באחריות לחלוקת פירות הכלכלה. האחראיות היא של האליטה השלטת בכללותה, ששני הפרופסורים, אגב, משתייכים אליה.
נדמה לי, כי המסר של פרופ' ברוורמן היה עובר טוב יותר אילו היה בוחר להתמקד אך ורק בחלוקה השערורייתית של פירות כלכלת ישראל, במיוחד על רקע הישגים כלכליים מרשימים.
נדמה לי גם, שאם בעלי סמכות יהיו מודעים לנטייתנו להסתפק בכותרת בעיתון ולהסתמך על הערכותיהם של מומחים בקבלת החלטות כלכליות, יבחרו להתחשב בנו, ובבואם לקבוע הערכות מקצועיות בעתיד, יקפידו על העברת מסרים מדויקים, מחודדים וחד-משמעים.