עד לפני שניים שלושה עשורים ניתן היה בארץ ללמוד בבתי ספר מקצועיים, בעיקר ברשתות באורט, עמל למגזר החילוני ואמי"ת למגזר הדתי את הלימודים הבסיסיים, ואלו הספיקו. האונ' הייתה רק לבעלי מקצועות חופשיים דוגמת רפואה, עריכת דין או פסיכולוגיה.מאז התפתחות הטכנולוגיה והכנסת מחשבים לעולם העיסקי וענף ההיי טק התפתח במהירות נסגרו מגמות ללימודי המקצועות הטכניים בבתי הספר התיכוניים ועלתה קרנה של האקדמיה.
למרות קריאתם הנואשת של התעשיינים להחזרת המגמות המקצועיים לבתי הספר המקצועיים והתראתם שהעסקים שלהם עומדים בפני קריסה מאחר ואינם מוצאים עובדים מקצועיים, טרם הוחלט על ידי משרד החינוך על פתיחתם מחדש.
אוניברסיטה או מכללה
בשנים האחרונות נפתחו אפשרויות רבות ללימודים אקדמאיים. מספר המכללות מאפשר לסטודנט לבחור בקפידה את מקום הלימודים הרצוי לו. בעבר היו סטיגמותעל לומדי המכללות והדעה הרווחת הייתה שלימודים באוניברסיטה ראויים יותר ורוב הסטודנטים היו נרשמים ללמוד בה. מקומות עבודה התרשמו יותר מתארי האוניברסיטה מאשר תארי המכללות. לאחרונה השתנתה מגמה זו. בוגרי המכללות זוכים ליחס שווהלזו של בוגרי האוניברסיטה.
לכל מכללה יש את תנאי הקבלה שלה כמו שלימודים באוניברסיטה מצריכים לעמוד בתנאי המוסד האקדמי כך גם במכללות. למרות שאחד התנאים, ברוב האוניברסיטאות ובמכללות הם ציוני תעודת הבגרות וכן ציון גבוה במבחן הפסיכומטרי אין הדבר מעיד על גובה האינטליגנציה של הנרשם. ישנם מוסדות להשכלה גבוהה שבין יתר תנאי הקבלה ישנו גם מבחן קבלה. תנאי שאולי משקף ועוזר להחלטת המוסד על קבלה ללימודים או אי קבלה.
המחיר של לימודים באוניברסיטה הוא כמחצית המחיר ללימודים במכללה. לא כל המכללות מעניקות לבוגרים בנוסף לתעודת גמר גם תואר ראשון. לפני ההרשמה צריך לבדוק את תנאי הלימודים בהן. בכל האוניברסיטאות בארץ, במכון וייצמן ובטכניון בסיום הלימודים, לאחר ארבע שנים ראשונות יוענק תואר ראשון ולממשיכים יוענק תואר שני.
עובדה זו מצריכה את בוגרי בתי הספר התיכוניים, לאחר סיום השרות הצבאי, לבדוק היטב איפה להמשיך ללמוד ולהירשם ללימודים באוניברסיטה, או באחת המכללות המפוזרות בארץ. אין קביעה חד משמעית מה עדיף על מה וכל אחד יבחר על פי העדפותיו ויכולותיו הכלכליים.
אחת הפקולטות המאוד פופולרית בקרב סטודנטים רבים היא הפקולטה של לימודים משפטים.בכל שנה מסיימים ללמוד כ-אלפיים ויש האומרים בהומור שעל כל שני אנשים בארץ יש בוגר הפקולטה למשפטים. מסיימי הפקולטה למשפטים, על פי חוקי לשכת עורכי הדין, צריכים לעשות שנת התמחות שלאחריה יעברו מבחן הלשכה כדי לקבל רישיון לעסוק כעורך דין.
כיום לא מספיק התואר עורך דין לתחומים רבים והלימודים בפקולטה למשפטים משולבים עם עוד תחומים כמו מינהל עסקים, תחום שהבוחרים בו מקנה להם אפשרות לעבוד בעתיד בתחום הכספים, מימון. בנוסף יש בלימודי משפטים אפשרות לשלב את התחום המדיני וללמוד ממשל ודמוקרטיה. אפשרות זו יכולה להקנות לבוגר לעבוד בקריירה בינלאומית או במשרד ממשלתי. ישנם עוד מקצועות הנלמדים בשילוב עם מקצוע המשפטים ובסיומם יכול הבוגר לבחור באיזה תחום לעבוד האם במשפטים או במקצוע שהשתלב.
שילוב מקצועות, בתואר הראשון למשפטים, בנוסף לאפשרויות למצוא מקום עבודה גם את האפשרות להמשיך וללמוד לקראת התואר השני. לדוגמא: מי שלמד את מקצוע מנהל העסקים כמקצוע משולב יחול ללמוד לתואר שני במקצוע זה, כך גם בפסיכולוגיה או בכל מקצוע משולב אחר.
עקב ריבוי עורכי דין בישראל רבים מביניהם פונים למשרות של יועצים משפטיים של חברות, בנקים, מפעלים או מוסדות ממשלתיים. אחרים פונים לעסוק כעורכי דין ומתמחים בענף מסוים כמו, פלילים, סנגורים, נדל"ן או חברות ביטוח. יש המצטרפים למשרדי עורכי דין וותיקים כשכירים או מצטרפים לעסק משפחתי כדי להיות בן ממשיך.