צו הגנה - מתי ?
החוק למניעת הטרדה מאיימת במשפחה תשנ"א 1991 (להלן: "החוק"), קובע את התנאים בהם בית משפט יורה על מתן צו הגנה.
החוק קובע כי בתי המשפט המוסמכים ליתן צו הגנה הם בתי משפט השלום, בתי המשפט לענייני משפחה, בתי הדין הרבני, בית הדין השתיים (השרעי, הנוצרי והדרוזי). במקרה שמדובר בצו הגנה מפני קטין, הסמכות היא לבית המשפט לענייני משפחה בלבד.
בן משפחה לצורך חוק זה מוגדר בן זוג, הורה או בן זוג של הורה, הורה של בן או בן זוגו של ההורה, סב או סבתא, צאצא או צאצא של בן זוג, אח או אחות, גיס או גיסא, דוד או דודה, אחיין או אחיינית וכן, מי שאחראי לצרי מחייתו, בריאותו, חינוכו או שלומו של קטין או חסר ישע.
במסגרת החוק, בית המשפט רשאי להורות במסגרת צו ההגנה על אמצעים דרסטיים: להרחיק אדם ממקום מגוריו של בן משפחתו המוגן או לאסור עליו להימצא במרחק מסוים ממקום המגורים, אף אם יש לאדם זה זכות כלשהי בבית או בדירה הנ"ל; לאסור על אדם להטריד את בן משפחתו בכל דרך ובכל מקום ולאסור על אדם לפעול בכל דרך המונעת או מקשה על שימוש בנכס המשמש כדין את בן משפחתו אף אם יש לו זכות כלשהי בנכס; להורות לאדם המחויב בצו (לאחר קבלת תסקיר מפקיד סעד) ליתן התחייבות שיקבל טיפול מגורם שיקבע על ידי בית המשפט.
בנוסף, עם מתן צו הגנה, נאסר על המחויב בצו להחזיק או לשאת נשק. במקרים מיוחדים המפורטים בחוק, רשאי בית המשפט להתיר לאדם המחויב בצו להחזיק או לשאת נשק.
בנוסף, בית המשפט רשאי לקבוע כי הצו יכיל דרישה לערובה הן לקיומו של הצו והן להתנהגות טובה או כל הוראה אחרת הדרושה לדעת בית המשפט להבטחת שלומו ובטחונו של בן משפחה.
התנאים למתן צו הגנה ע"י בית המשפט הם באם התקיים אחד מהמקרים המפורטים להלן: במקרה בו בסמוך לפני הגשת הבקשה למתן צו ההגנה נהג אדם באלימות בבן משפחתו, ביצע בו עבירת מין או כלא אותו שלא כדין; במקרה בו התנהגותו של אדם נותנת בסיס סביר להניח שהוא מהווה סכנה גופנית ממשית לבן משפחתו או שהוא עלול לבצע בו עבירת מין; במקרה בו אדם התעלל בבן משפחתו התעללות נפשית מתמשכת או התנהג באופן שאינו מאפשר לבן משפחתו ניהול סביר ותקין של חייו.
את ההלכה לעניין צו הגנה סיכם השופט שמגר ב-ע"א 4480/93 פלוני נ' פלונית, פד"י מח (3) 461, 470. התנאים שיש להוכיחם לצורך מתן צו הגנה הם:
- קיומה של סכנה מוחשית מיידית המרחפת על ראשם של האישה והילדים;
- מעשי האלימות הם בעלי חומרה מיוחדת;
- יש להוכיח מי אחראי למריבות ומתי החלו;
- אלימות רוחנית יכולה לשמש בסיס לצו הרחקה אך זאת במקרים חריגים;
- הצו יינתן לתקופה קצובה.
כמו-כן, הפסיקה מציינת שתי מטרות עיקריות לחוק, האחת, מטרה קרובה והשנייה מטרה רחוקה; וכפי שקבע כבוד השופט שוחט בתמ"ש 63980/98 פלונים נ' פלוני, דינים משפחה, כרך א, 498: "המטרה הקרובה היא אותה 'עזרה ראשונה' שיש ליתן לבן-המשפחה המוגן על מנת להגן עליו פיזית מהאלימות שהופעלה כנגדו במשפחה. המטרה הרחוקה היא למנוע הישנותה של האלימות במשפחה ומניעה כידוע אינה לתקופה קצרה אלא לתקופה ארוכה והיא אינה רק ענין לביהמ"ש אלא בראש ובראשונה לגורמים טיפוליים שונים.....לב ליבו של החוק הינה אותה מטרה רחוקה, מיגור האלימות במשפחה או מניעתה לאורך זמן".
בית המשפט רשאי לתת צו הגנה במעמד צד אחד (למעט במקרה של בקשה על רקע של התעללות נפשית מתמשכת). לאחר מתן הצו, בית המשפט מחויב לקיים דיון במעמד שני הצדדים תוך 7 ימים ממועד מתן הצו.
תוקפו של צו הגנה הנו למשך תקופה של עד 3 חודשים כאשר בית המשפט רשאי להאריך את התקופה מפעם לפעם, ובלבד שלא תעלה על שישה חודשים. במקרים מיוחדים רשאי בית המשפט להאריך את תוקפו של הצו לתקופה כוללת של שנה אחת וזאת מנימוקים מיוחדים שירשמו.
המידע המשפטי המוגש נערך ע"י עו"ד אלי מלול ומהווה מידע כללי בלבד. השימוש במידע, כאמור, אינו מהווה תחליף לקבלת חוות דעת ו/או יעוץ ו/או ייעוץ משפטי. משרד מור,בוקר ושות' ו/או מי מטעמם אינם אחראים בצורה כלשהי, ישירה או עקיפה לתוצאות הנובעות משימוש הקוראים במידע משפטי ו/או אחר שניתן באתר ו/או מאמר זה.
כנס לאתר המשרד: התקשר עכשיו לפגישת יעוץ ראשוני ללא תשלום:
www.smart-get.co.il 03-6955644