המאנגיוסרקומה הוא סרטן אגרסיבי של כלי הדם שיכול להופיע בכל מקום בגוף. הגידול הראשוני מופיע בדרך כלל בטחול, כבד או לב. המחלה יכולה לפגוע בכל גזעי הכלבים, אך שכיחותה גבוהה במיוחד בגזעי כלבים גדולים כגון רועה גרמני, סטר אנגלי, וגולדן רטריבר.
סימני המנגיוסרקומה ואבחון מיקום הגידול
סימני המחלה קשורים למיקום הגידול הראשוני או הגרורות. במקרה של גידול באיברים פנימיים נראים סימנים חולפים או מתמשכים של חולשה ואף התמוטטות. הסרטן יוצר כלי דם לא נורמאלים, חלשים יותר הנוטים לדלוף. הגידול גורם לקריעה של אחד מכלי דם סרטניים אלה ולאיבוד דם. המאנגיוסרקומה מופיעה בשכיחות גבוהה בטחול, וקריעה של כלי דם בטחול יכול להביא לאיבוד דם רב לחלל הבטן, ואי לכך לחולשה והתמוטטות.
אם אבדה רק כמות קטנה של דם, החולשה עשויה לחלוף כיוון שהדם נספג חזרה לגוף. במקרים של דימום משמעותי לבטן, מופיעה חולשה חמורה עד כדי התמוטטות וזהו מצב חירום הדורש הגעה מידית אל וטרינר חירום או בית חולים וטרינרי.
אם הגידול בלב, לעיתים יש דימום לתוך שק הלב המקיף את הלב והתוצאה היא ירידה ביכולת הלב לפעום. גם במצב זה יופיעו סימני חולשה והתמוטטות.
המאנגיוסרקומה נחשבת לגידול "רע" ואגרסיבי בגלל שהוא שולח גרורות בקלות יחסית. לאחר שמאבחנים או חושדים בהמאנגיוסרקומה נעשות מספר בדיקות לקביעת חומרת המחלה. בשלב הראשון מבוצע אולטראסאונד של הבטן והלב בחיפוש אחר הגידול הראשוני או אפשרות של גרורות לאיברים כגון הכבד.
בדיקות נוספות כוללות צילום בית חזה להערכת גודל הלב ולשם זיהוי גרורות בריאות. במידה ונראות גרורות בד"כ אין טעם בניתוח. בד"כ נדרשות ספירת דם, פאנל ביוכימי ובדיקת שתן לצורך הערכת מצבו הבריאותי הכללי של הכלב. לעיתים נבצע בדיקת קרישה בכדי להעריך את יכולתו של הדם לקרוש ולקבוע את הסיבה לדימום הבטני.
טיפול בהמאניגוסרקומה
בשלב הראשון נעשה ניתוח להסרת הגידול הראשוני (בד"כ הסרת הטחול) ולעיתים יש גם צורך במנת דם אשר נקנת מבנק דם לחיות מחמד (במקרים של דימום מסיבי לחלל הבטן).
בשלב השני, בשל שכיחות גרורות גבוהה, נעזרים בטיפול בכימותראפיה.
חשוב להבין שכימותרפיה בכלבים וחתולים שונה מהטיפול באנשים ותופעות הלוואי פחותות. מטרת הטיפול היא שיפור איכות החיים עבור חיית המחמד ולא בהכרח ריפוי. לעולם איננו רוצים שהטיפול יהיה יותר קשה מהמחלה עצמה. חיות מתמודדות עם כימותרפיה יותר טוב מאנשים בגלל מגוון סיבות, אך החשובה מכולן היא פסיכולוגית. הכלב לא יודע שיש לו סרטן. הוא גם לא יודע שהתרופות גורמות לאנשים להרגיש חולים, ולכן אינו מצפה לחלות. כלבים סובלים מתופעות לוואי של כימותרפיה רק במקרים נדירים וגם אז הסימנים לרוב אינם חמורים. בעקבות הטיפול לא מופיעה נשירת פרווה (פרווה גדלה שונה משיער ולכן אינה מושפעת מהטיפול).
הפרוגנוזה (תחזית)
המנגיוסרקומה נחשב סרטן אלים ביותר - כלבים עם מעורבות איברים פנימיים (טחול / כבד) אשר עוברים ניתוח, חיים לרוב חודשיים בלבד. כלבים בהם לא זיהו גרורות בניתוח ובנוסף מטופלים בכימותרפיה חיים בממוצע של 6-10 חודשים.
מצב יוצא דופן הינו המנגיוסרקומה עורית (בתנאי שלא מדובר בגרורות לעור אלא בגידול עורי בלבד), בו נמצא קשר לחשיפה לשמש ולאחר הסרת הגידול משך החיים ארוך יותר. בבואנו לשקול את הפתרון המומלץ יש לקחת בחשבון את איכות חייו של הכלב.