"מעגלי תבואה" הם כינוי לצורות גיאומטריות שמופיעות על פני שדות חקלאיים ברחבי כדור הארץ, בעיקר בעונת הקיץ. מדובר בתופעה מסתורית שמקורה לא ידוע. תחילה מעגלי התבואה החלו כצורות מעגליות פשוטות ועם השנים התפתחו לצורות גיאומטריות מורכבות ביותר. התופעה החלה להיחקר לעומק בשנת 1970, לצד צילומים ותיעוד של אלפי מעגלי תבואה. רוב המעגלים הופיעו בדרום מערב אנגליה, באזור סטונהנג' בו אתרי קדושה בני 5,000 שנים. התיעודים הראשונים של מעגלי התבואה התבצעו עוד במאה ה-17 בהרדפורדשייר בכתב ובציור.
מעגלי תבואה ניתן לראות בשלמותם מצילום אווירי, משום שרק כך ישנה הפרספקטיבה על כל הצורה העצומה שלעיתים קוטרה מגיעה לקילומטר. בעזרת מטוס קל מצלמים צילומי אוויר, שחושפים בפנינו את המורכבות של הצורה הגיאומטרית, כשצילומי שטח באזור ההטבעה מראים את השינויים שחלו בגבעולי ושיבולי התבואה. בנוסף, בעזרת מכשירים מתאימים התגלה גם שינויים בקרקע ובמידת הקרינה האלקטרומגנטית. בבדיקות מעבדה אף הוכח כי חל שינוי במבנה הפנימי של גרגרי השיבולת הכפופה, והיבול גדל בכ-30% יותר מבדרך כלל ללא כל הסבר מדעי.
הצורה נוצרת מכיפופים של גבעולי התבואה והכוונתם לכיוונים שונים, ובעזרת אור השמש נוצר משחק של אור וצל, וכך חלקים מסויימים בשדה מקבלים גוון שונה – דבר הנראה כצורה מורכבת.
התופעה מתרחשת בין לילה: כבר בתיעודים הראשונים סיפרו חקלאים כי שמעו רעשי הדף אוויר, ראו קרני אור וחלליות – ולמחרת בבוקר גילו מעגל תבואה בשדה. במרוצת השנים גם שירותי הביון האמריקני והבריטי החלו לחקור את התופעה המסקרנת, לצד מדענים ואנשי אקדמיה ממדינות רבות בעולם, אך טרם נמצא הסבר למקור להיווצרות מעגלי התבואה ולפשר הצורות.
בין היתר התעוררה השאלה אם האחראים ליצירת מעגלי התבואה הם חוצנים, תבונה על אנושית או תודעה קולקטיבית של הטבע. למרות המחקרים הרבים שנעשו בנושא בתחומי הפיזיקה, הביולוגיה, האסטרונומיה ועוד טרם קיבלנו תשובה ברורה, כך שהשאלה האם זהו מגע ראשוני בין האנושות לעולם החיצון נותרה תעלומה.