עזרה ורגישות לזולת

בס"ד.

פרשת "בהר"

מתוך עלון "חוויית השבוע" של "החוויה היהודית"

בפרשת "בהר" מוזכרות מצוות המכוונות לבניית חברה מתוקנת ומבהירות לנו את חשיבות העזרה ההדדית, השוויון בין בני האדם, ענווה בין אדם לחברו וכלפי שמים. מצוות שמיטה, דיני עבדים, צדקה - מצוות התורמות למידות טובות, ערכי מוסר בחברה, יושר והגינות, כנאמר: "...אל תונו איש את אחיו" (ויקרא כ"ה/יד'). עזרה ורגישות לזולת מהווים מוקד חשוב ועקרוני ביהדות. האמונה בבורא עולם ואמונה באדם עצמו, קשורים לחמלה ולסיוע, והם חייבת להיות משולבים בהיענות לצורכי הזולת.

מצוות צדקה היא החשובה מבין מצוות עשה. בפרקי אבות נאמר: "ארבע מידות בנותני צדקה: הרוצה שיתן ולא יתנו אחרים - עינו רעה בשל אחרים. יתנו אחרים והוא לא יתן - עינו רעה בשלו. יתן ויתנו אחרים - חסיד. לא יתן ולא יתנו אחרים - רשע" (אבות ה'/יג').

תפקידנו לעזור לאחינו, בית ישראל, בכל מקום שהם - עזרה בצדקה, אך גם עזרה "רוחנית". השאיפה לצדק אמיתי מוחלט ואיכותי טבוע עמוק באופיו של העם היהודי. אומנם קיימת נטייה טבעית של האדם לקידום אישי, לטיפוח כישוריו של כל אדם, לקיום תחרות, רצון להגיע להישגים אישיים ולעלות מעלה מעלה, אך תמיד יש להתחשב בזולת ולעזור לו.

שלמה המלך מדגיש משפט מפתח ועקרוני בבניית העם היהודי: "יפוצו מעיינותיך חוצה, ברחובות פלגי מים" (משלי ה'/טז'). היינו, אדם צריך ללמוד לרכוש "רוחניות" לפתח את מוחו הפורה, להיות יוזם ויצירתי, להתחדש כל הזמן, להפוך מבור לבאר ובעיקר להפוך למעיין זורם. כאשר כל הידע והחכמה שאדם צבר במאמץ, עליו להפיץ לחבריו, לסביבה האופפת אותו. להפיץ תורתו חוצה, כדי שגם החברים האחרים שמסביבו ייהנו מפרי עמלו. הנטייה הפרטנית להשיג הישגים בעמל כפיו של כל יחיד וכישוריו, חשובה ועקרונית, אך על כל אחד לחלק האוצר הבלום בתוכו לחבריו. באשר לכל אדם שאיפה, מוטיבציה ומנוע אישי משלו ליצור, לבנות, לקדם, לעמול קשה ולהשיג. אך עליו גם  לטפח גם את חבריו.

"אחריות" היא מילת מפתח בהצלחה. יש להתפתח לנוע קדימה, לכבוש כל יעד, להגיע לכל פסגה, כל אחד לפי כישוריו, אך בהמשך הדרך יש להפיץ וללמד את האחרים. אדם מקטנותו צריך לשאת "באחריות" לפיתוח הפוטנציאל הטמון בו, אך עליו להיות גם אחראי לעזור לאחרים.

ראוי שכל מורה ומנהל וכל ההורים יבינו שעליהם חלה "האחריות" על ילדיהם. מורים והורים צריכים לטפח כל ילד בהתאם ליכולתו. פיתוח "המצוינים" בעלי הפוטנציאל, זה חשוב נכון וחכם, אך על כל מצוין שהשקיעו בו כדי לקדמו ולפתחו, חלה החובה לסייע ולעזור לחלשים ולבינוניים. כך מגיעים להישגים נפלאים על כל הילדים, וכולם שמחים ומאושרים. המצויינים מאושרים מהאוצר הבלום והנפלא שהם רכשו מתוך איתגור וחכמה, אך כאשר הם משלבים אהבת אדם, טיפוח חברים, עזרה לזולת נוצרת חברה מעולה הוגנת ואיכותית. האחריות והדאגה לזולת הם המתכונת המצוינת שהפכה את העם היהודי לעם החכם בעולם.

הפרשה מבהירה לנו את חשיבות השבת ושנת השמיטה. צריך כל אחד לעבוד, ללמוד, לספוג רוחניות במהלך ששה ימים, ובשבת שבתון  - גיבוש משפחתי. כך בשנת שמיטה, שש שנים לעבוד ולטפח ולהגיע להישגים ובשנת השמיטה - מנוחה לאדמה, שיפור אקולוגי של הקרקע וטיפוח הבריאות הגופנית והרוחנית של האדם תוך דאגה לסביבה האנושית והפיזית.

   אתר:   www.h-y1.fav.co.il

              ד"ר יחיאל שרמן