בין אדם לחברו

בס"ד.

פרשת "תזריע-מצורע"

מתוך עלון "חוויית השבוע" של "החוויה היהודית"

"וראה הכהן את הנגע...ומראה הנגע עמוק מעור בשרו, נגע צרעת הוא..." (ויקרא י"ג/ג').

כמחצית מתרי"ג המצוות הם "בין אדם לחברו". היהדות מדגישה את חשיבות פיתוחו וקידומו של כל אדם, מדגישה את מיצוי יכולתו וכישוריו של כל יחיד, אך מבהירה כי תשתית בסיסית איכותית ונכונה היא בניית חיי חברה. אל לו לאדם לטפח רק את עצמו ללא עזרה וסיוע לאחרים. התפילה היא במניין - עם חברים, ברכת המזון - בזימון, סעודת מצווה נעשית בחבורה, לימוד איכותי ומשמעותי נעשה בחברותא. התקשורת בין אנשים חשובה, עקרונית ובסיסית בבניית חיי חברה תקינים.

האדם מוגדר כ"מדבר", מהותו של האדם קשורה לדיבור, שהרי הפה הוא צינור המחשבה, הדיבור יוצא מהמוח ומה שטמון בו. ניתן להשתמש בדיבור מתוך אהבה, כבוד, אנושיות, חברות, אך הדיבור יכול להיות גם מסוכן - כאשר מדברים "לשון הרע".

פרשות "תזריע" ו"מצורע" עוסקות רבות ב"לשון הרע" ובנגע הצרעת, שהוא תוצאת הדיבור הרע הזה. כתוב "ומראה הנגע עמוק" - פרשת הנגעים עמוקה וחשובה, הנגע הוא תוצאה של הדיבור הרע, הבא מתוך האדם, ממקום עמוק בתוכו. סיבת העונש בעיקרה מבוססת על לשון הרע, רכילות, הוצאת שם רע. הפה נועד לדבר, ליצור תקשורת, אך חובה שהכל ייעשה מתוך כבוד ואהבה וללא לשון הרע, שאף אמירת אמת, אם יש בה גנאי אסורים מן היהדות. לכן התורה מדגישה שהמדבר לשון הרע נענש בעונש חמור - ב"צרעת".

לדיבור חשיבות גדולה, הלימוד בחברותות נעשה בדיבור, בויכוחים, בשקלא וטריא, בשאילת שאלות, הדיבור בין אנשים יוצר תקשורת נפלאה וחיי חברה. אך הלשון יכולה להיות גם מסוכנת, כאשר האדם אינו בולם את עצמו בדיבור. כאשר השפה קלוקלת ומכילה "לשון הרע", יש סכנה נוראית לבניית חיי חברה ותקשורת אנושית. חובה עלינו ללמד את הילדים מקטנות לדבר נכון, להחדיר בכל  ילד אומץ לב, רטוריקה, לתת לו "במה" לדבר בפני חברים, בפני ציבור, אך בלשון איכותית. כך רוכשים שפה עשירה ומפיצים חכמתו של  האדם, כפי שמציין שלמה המלך: "יפוצו מעיינותיך חוצה" (משלי ה'/טז'), אך זאת תוך בקרה ושליטה. 

רוב המצוות שבתורה ניתנות לביצוע במסגרת חברתית. "לשון הרע" גורם לפרוד חברותי ועל כן המצורע נדחה אל מחוץ למחנה ישראל. על מנת שישב בדד ללא חברה, וזה יביא אותו להערכה עצמית מחודשת, להבנת חשיבות שבחיי חברה איכותיים. משפט מפתח ביהדות, המדגיש את חשיבות הלשון: "מוות וחיים ביד לשון" (משלי י"ח/כא'). הדיבור יכול לגרום לכל אחד מאיתנו לנסוק מעלה ולחלוף על כל מכשול, לכבוש כל יעד, אך יכול אף להורידו שאולה. על כן צריך תמיד להיזהר מדיבור אסור.

"החפץ חיים" - ר' ישראל מאיר מראדין - פרסם ספר נפלא על מניעת לשון הרע, המבוסס על סיפור יומי ומבהיר את חשיבות "שמירת הלשון". מי יתן ונצליח ליישם זאת בחיי היומיום, כמצוין בפסוק: "מי האיש החפץ חיים אוהב ימים לראות טוב. נצור לשונך מרע ושפתיך מדבר מירמה, סור מרע ועשה טוב, בקש שלום ורדפהו" (תהלים ל"ד יג'-טו').

אתר:   www.h-y1.fav.co.il

                                                                                       ד"ר יחיאל שרמן