מה הן הנבואות שהתגשמו בתורה? ומה הם הדוגמאות לנבואות אלו?

10. נבואות שהתגשמו בתורה-

שאלה: מה הן הנבואות שהתגשמו בתורה? ומה הם הדוגמאות לנבואות אלו?

תשובה: נבואות שהתגשמו הן פסוקים הכתובים בתנ"ך שנכתבו לפני 3,300 שנה וצפו מראש מאורעות שיתקיימו במשך הדורות עד לימינו אנו.

ישנן הרבה נבואות שהתגשמו, אביא להלן שבע דוגמאות יפות וקצרות, כי כדי לסקור את כל הנבואות שהתגשמו צריך ספר שלם, לכן מומלץ לעיין בספרים הבאים להרחבת הידע: נבואה והשגחה, מסע אל פסגת הר סיני, מסילות אל האמונה, מסע אל האמת.

להלן שלוש שאלות להבהרה בנושא נבואות שהתגשמו ולאחר מכן נביא את הדוגמאות של הנבואות שהתגשמו

שאלה 1: גם אני יכול לנבא דברים ויתכן שהם יתקיימו. מה המיוחד בדוגמאות שאתה הולך להביא לי? הרי גם אני יכול לנבא שמחר תזרח השמש ושבממוצע כל שלוש שנים יהיו בחירות בישראל, וכו' כל אחד יכול לנבא דברים שברור שיקרו בעתיד?

תשובה: נכון, אתה צודק. כל אחד מאיתנו יכול לנבא דברים שיש סיכוי גבוה להתקיימותם. אבל הדוגמאות שאביא לך בהמשך יהיו כאלו שגם אתה תבין שלא הגיוני לצפות לדברים כאלה, והנבואות הן כנגד כל הגיון להתקיימותן, ובכל זאת דברים אלו התקיימו, כי התורה כתבה שהם יהיו. וזה המשותף לכל הנבואות שאביא לך ולנבואות הכתובות בספרים שהזכרתי.

שאלה 2: גם אני יכול לקחת כל ספר ולפרש אותו כרצוני ואז לומר הנה כתוב כאן נבואה והנה היא התקיימה.

תשובה: אתה צודק, כל אחד יכול לפרש כל ספר כראות עיניו ולומר שכתוב בו נבואות נפלאות, אבל הנבואות שאביא לך והנבואות המוזכרות בספרים שלעיל הם נבואות הכתובות באופן מפורש בתנ"ך או בדברי רבותינו מבלי שנצטרך לפרש אותן, אלא הן מפורשות מספיק, ואינן מצריכות את הפירוש העכשווי שלנו.

שאלה 3: גם אני יכול לכתוב היום "נבואה" שסדאם חוסיין ייתפס וכן שייפלו מגדלי התאומים וכו' ואז להופיע לך מחר עם הספר ולומר לך הנה יש לי ספר עם נבואות שהתגשמו. איך אדע שהנבואות שאתה מביא לי נכתבו לפני מעשה, אולי הן נכתבו לאחר מעשה?

תשובה: נכון אתה צודק שכל אחד יכול לכתוב נבואות לאחר מעשה, ולכן הדוגמאות שאביא לך יהיו דברים שבטוח נכתבו לפני שקרה מקרה הנבואה, או נבואות שעד היום קיימות ומתקיימות. להלן תבין את כוונתי ביתר פירוט.

לסיכום: הנבואות שאביא לך בהמשך הן נבואות שנכתבו ללא ספק לפני התגשמותן, ובנוסף לכך הן נבואות שהינם כנגד ההיגיון הטבעי דהיינו נבואות שאדם רגיל לא היה יכול לחזות אותן כלל, כי לא הגיוני שהן יתקיימו באופן הזה, ובנוסף הן גם כתובות באופן מפורש, מבלי שנצטרך לפרש אותן כרצוננו.

מסכים לשמוע? אז, בוא נתחיל:

ובכן נבואה מספר 1: נבואת נפילת בבל

הנביא ירמיהו מנבא על נפילת בבל. בוא אלי תתקרב רגע, ונביט יחד על בבל דרך משקפיו של הנביא: ירמיהו רואה את האימפריה הבבלית בתפארתה, כובשת את כל העולם, בלתי מנוצחת, ובנוסף לכך כובשת את ארצו,  ארץ ישראל, מַגְלָה את בני עמו וכו'

ובכל זאת ישעיהו וירמיהו ניבאו על בבל את הנבואות הלא הגיוניות המפרטות את נפילת בבל וכך כתוב: וְהָיְתָה בָבֶל צְבִי מַמְלָכוֹת תִּפְאֶרֶת גְּאוֹן כַּשְׂדִּים כְּמַהְפֵּכַת אלקים אֶת סְדֹם וְאֶת עֲמֹרָה: לֹא תֵשֵׁב לָנֶצַח וְלֹא תִשְׁכֹּן עַד דּוֹר וָדוֹר (ישעיהו י"ג, ירמיהו נ')

כמו כן ירמיהו מנבא את הדברים הבאים: וַיִּכְתֹּב יִרְמְיָהוּ אֵת כָּל הָרָעָה אֲשֶׁר תָּבֹוא אֶל בָּבֶל אֶל סֵפֶר אֶחָד אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הַכְּתֻבִים אֶל בָּבֶל: וַיֹּאמֶר יִרְמְיָהוּ אֶל שְׂרָיָה כְבֹאֲךָ בָבֶל וְרָאִיתָ וְקָרָאתָ אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה:

וְאָמַרְתָּ ד’ אַתָּה דִבַּרְתָּ אֶל הַמָּקֹום הַזֶּה לְהַכְרִיתֹו לְבִלְתִּי הֱיֹות בּוֹ יוֹשֵׁב לְמֵאָדָם וְעַד בְּהֵמָה כִּי שִׁמְמֹות עוֹלָם תִּהְיֶה:

וְהָיָה כְּכַלֹּתְךָ לִקְרֹא אֶת הַסֵּפֶר הַזֶּה תִּקְשֹׁר עָלָיו אֶבֶן וְהִשְׁלַכְתֹּו אֶל תֹּוךְ פְּרָת: (ירמיהו נא, ס-סג)

שים לב ל"סיכון" שלוקח הנביא בנבואתו: הוא אומר מפורש: " כִּי שִׁמְמֹות עוֹלָם תִּהְיֶה" , וכן "לֹא תֵשֵׁב לָנֶצַח וְלֹא תִשְׁכֹּן עַד דּוֹר וָדוֹר"

אילו הנביא היה מנבא שבבל תיחרב בעתיד סתם כך (בלי התחייבות שהיא לא תיבנה שוב) אז זה לא  סיכון גדול, אבל הנביא לוקח סיכון ענק בכך שהוא מתחייב בדברי נבואתו שמרגע שבבל תיחרב היא לא תיבנה שוב לעולם ועד... איש לא יצליח לבנות אותה שוב, איזה אדם יעיז לדבר כך ועוד להתחייב על הנצח נצחים שלא יבנו אותה שוב! מנין לילוד אשה לדעת מה צופן העתיד הבלתי מוגבל בחובו?

הרי כדי לדאוג שנבואה זו תתגשם יש צורך להעמיד שומרים על חורבות בבל כדי שאף אחד לא יעיז לבנות אותה שוב, אם נעיין בהיסטוריה נראה שערים שחרבו אם זה על ידי מלחמה או על ידי אסונות טבע- חזרו ובנו אותן שוב, אפילו הירושימה ספוגת הקרינה מפצצת האטום, בכל זאת חזרו ובנו אותה שוב, בהרבה מהחפירות הארכיאולוגיות, בהם מגלים ערים עתיקות ניתן לראות שכבות שכבות של ערים שנחרבו ואפילו ניתן לראות שכבות שרופות אש דהיינו שהעיר נחרבה באש ובכל זאת שוב ושוב בנו את הערים האלה חזרה.

כאשר הנביא מנבא שהעיר בבל לא תיבנה שוב לעולם יש בכך נטילת סיכון גדולה, הסיכוי שנבואה זו תתגשם נמוך ביותר בעיקר בהתחשב בעובדה שעל נבואה זו להתגשם ולהתגשם שוב ושוב ללא הפסקה... לאורך כל ההיסטוריה... עד סוף כל הדורות. ובעיקר כשמדובר על עיר כמו בבל שהיתה המרכז של האימפריה הבבלית, הרי רבים ממלכי קדם היו מעוניינים לבנות אותה שוב כדי להיחשב כממשיכי דרכו של נבוכדנצר מלך בבל.

גם אלכסנדר מוקדון רצה להפוך את בבל לבירת הקיסרות שלו, אלא שהוא מת עוד לפני שהגשים את חלומו.

בוא נעיין את התקיימות הנבואה:

"... בבל הוסיפה להיות עיר חשובה גם אחרי מלכותו של כורש. היא שמרה על מעמדה כאחת מעריה הראשיות של האימפריה הפרסית. אולם בהדרגה חרבה העיר ללא תקנה. אלכסנדר הגדול חלם להפכה למרכז האימפריה העולמית שלו. אך מותו הפתאומי מנע מימוש הרעיון. לבסוף נעלמה בבל מבמת ההיסטוריה. היא היתה לתל חרבות עד זמננו אנו, וחרבותיה משמשות עדות אילמת ומתמדת לאמת הנבואה העברית".

)ד"ר פנחס ביברפילד Universal Jewish History, Pg, 22)

או בלשון האנציקלופדיה המקראית (ערך בבל):

"בבל - עיר זו, שהיתה במשך האלף השני והאלף הראשון לפסה"נ בירתן של אימפריות שונות, לא נשאר ממנה היום אלא שדה חורבות נרחב על שפת נהר פרת ממזרחו, כ-34 ק"מ מדרום לבגדאד.

חורבות בבל והחפירות בהן — חורבות בבל הן מן הנרחבות ביותר במזרח הקרוב; שטחן, שצורתו משולש רחב ידיים, משתרע על פני 8.5 קמ"ר בקירוב. בקצהו הצפוני של המרחב הזה מתנשא התל ששמר את שמה של העיר הקדושה במשך כל אותם הדורות שהיא גופה שקועה בתהום הנשייה, הוא תל בבל".

אלכסנדר הגדול, התאמץ בכל מאמצי כוחו לשוב ולבנות את חרבות בבל, ויעביד, עשרת אלפים איש עבודה גדולה לבנותה ולהשיבה לקדמותה, אך פתאום עלה עליו הכורת וימת בחצי ימי חלדו ולא בצע את אשר יזם לעשות: הוא חפץ לרפא את בבל, אך היא לא נרפאתה: "כי נגע אל השמים משפטה ונשא עד שחקים" (ירמיהו כ"א, ס') ( הראל –קלמן שולמן)

נבואות שהתגשמו: דוגמא מספר 2

נצחיות עם ישראל

לעומת נבואת החורבן הנצחי שמנבא ירמיהו לאימפריה הבבלית, מבשר ירמיהו לעם ישראל שהם ישרדו בכל זמן ובכל מצב לנצח נצחים, והוא אומר שכמו שהשמש תאיר לנצח ביום והירח והכוכבים יאירו לנצח בלילה - כך עם ישראל יישארו  לנצח.

וכך כתוב:

כֹּה אָמַר ד’ נֹתֵן שֶׁמֶשׁ לְאוֹר יוֹמָם חֻקֹּת יָרֵחַ וְכוֹכָבִים לְאוֹר לָיְלָה, אִם יָמֻשׁוּ הַחֻקִּים הָאֵלֶּה מִלְּפָנַי נְאֻם ד’ גַּם זֶרַע יִשְׂרָאֵל יִשְׁבְּתוּ מִהְיוֹת גּוֹי לְפָנַי כָּל הַיָּמִים, כֹּה אָמַר ד’ אִם יִמַּדּוּ שָׁמַיִם מִלְמַעְלָה וְיֵחָקְרוּ מוֹסְדֵי אֶרֶץ לְמָטָּה גַּם אֲנִי אֶמְאַס בְּכָל זֶרַע יִשְׂרָאֵל עַל כָּל אֲשֶׁר עָשֹוּ נְאֻם ד’: (ירמיהו לא, 34)

הנביא ירמיהו מבטיח שלעולם עם ישראל לא ייכחד! ובל נשכח שהנביא לא חי היום שהוא יכול להסתכל אחורה ולראות כיצד יש לעם ישראל תכונה "מוזרה" שתמיד הוא לא נכחד, הנביא חי לפני כאלפיים שנה, בזמנים הכי קשים לעם ישראל, בזמן חורבן בית המקדש והגליית העם מארצו ובכל זאת הוא מנבא שתמיד לעולם לעולם עם ישראל יישאר ולא ייכחד, האם זו לא נבואה כנגד כל הסיכויים? איך הוא ידע את זה?

לפי כללי ההיסטוריה, היה צריך העם היהודי להעלם ח"ו כבר מזמן, והעובדה ש"עם-ישראל" נשאר חי וקיים, היא נס ופלא שאין כדוגמתו. הרי לא עבר דור שבו לא עמדו על עם ישראל לכלותו, הן מבחינה גופנית הן מבחינה רוחנית.

אם כן, על פי דרך הטבע צריך היה להיות שהאומות והאימפריות הגדולות בהיסטוריה יתקיימו עד ימינו אנו, ואילו עם ישראל היה אמור להיכחד על פי כללי ההיסטוריה...

והנה העובדות טופחות על פני המציאות הטבעית. עם ישראל הוא העם שעדיין חי וקיים, ואילו דווקא האימפריות העולמיות אבדו מן העולם: מואב, עמלק, פלשת, כנען, האמורי, אשור, בבל, מצרים העתיקה, צור, ארם, עמון, פרס, מדי, יון, אדום, רומא, מדיין. מי זוכר את שומר, אכד ועוד... כולם "קיימים" רק בארכיאולוגיה. שמירת הזהות היהודית ללא עצמאות מדינית, ללא שפה מדוברת אחידה, ולא מרוכזת אלא מפוזרת על כל קצוות תבל, ולמול רדיפות נוראות ורצופות, זוהי תופעה לא טבעית.

ברור שתופעה זו לא ניתנת לחיזוי מראש, והיא נגד כל הגיון ורק בורא עולם - השולט ומנהיג את העולם וההיסטוריה, יכול לומר בוודאות מה יהיה. וכך מבטיח הקב"ה לפני כ- 3310 שנה בתורה הקדושה (ויקרא כו,מד):

וְאַף גַּם זֹאת בִּהְיוֹתָם בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיהֶם לֹא מְאַסְתִּים וְלֹא גְעַלְתִּים לְכַלֹּתָם לְהָפֵר בְּרִיתִי אִתָּם כִּי אֲנִי ד’ אלקיהֶם:

ודברים נחרצים כתב בזה הרמב"ם ב"אגרת תימן":

"וכמו שאי-אפשר שתתבטל מציאותו של הקב"ה כן אי-אפשר שנאבד ונתבטל מהעולם, שכן נאמר: "אני ה' לא שניתי ואתם בני יעקב לא כליתם" (מלאכי ג,ו).

כה מדהימים הדברים בעל-טבעיותם שבהם עד אשר גם גדולי הפילוסופים והסופרים מאומות העולם עומדים ומשתאים למול התופעה המדהימה הזאת, נציין כמה דוגמאות המובאות בספריהם:

כך מתאר זאת הסופר האמריקאי מרק טווין:

המצרים, הבבלים והפרסים עלו ומלאו את העולם בשאון הדר ויפעה, עד שהועם הזוהר והם שקעו ועברו מן העולם. היוונים והרומאים הלכו בעקבותיהם. עוררו רעש עצום ונעלמו. עמים אחרים הופיעו, נשאו ברמה את לפידם לזמן מה, אך הוא נשרף באש של עצמו ועתה, הם יושבים בצל, או אבדו בכלל.

היהודי ראה את כולם, הכה את כולם, והוא היום מה שהיה מאז. אינו מראה סימני שקיעה, לא האטה בכישוריו, וערנותו לא קהתה. כולם בני תמותה בעולם, מלבד היהודים. כל הכוחות חולפים אך הוא נשאר. מה הוא סוד נצחיותו?

(Mark Twain, Harper’s Magazine, Sept 1899)

"... ואמנם, לפי הקריטריון המטריאליסטי והפוזיטיבי, צריכה היתה אומה זו (העם היהודי) מזמן לעבור מן העולם. קיומה היא תופעה מיסתורית ומופלאה, המעידה כי חיי אומה זו מתנהלים בכוח גזרה קדומה..."

(הפילוסוף הרוסי, ניקולאי ברדייב 1936, משמעותה של ההיסטוריה עמוד 86-87).

"מה זה יהודי? שאלה זו אינה מוזרה כפי שזה יכול להיראות תחילה. הבה נראה איזה מן יצור מיוחד הוא זה, שכל שליטי עולם וכל העמים העליבוהו ודיכאוהו וגירשוהו ורמסהו, רדפהו, שרפו, והטביעו, והוא, על אפם ועל חמתם, ממשיך לחיות ולהתקיים. מה זה יהודי - שלעולם לא הצליחו לפתותו בשום פיתויים שבעולם שמדכאיו הציעו לו בלבד שיתכחש לדתו ויטוש את אמונת אבותיו.

יהודי — הנו סמל הנצח. הוא שלא יכלו להשמידו לא טבח ולא עינויים; לא אש ולא חרב האינקוויזיציה לא הצליחו להכחידו. הוא אשר ראשון בישר דבר ה'; הוא אשר זמן רב כל-כך שמר על הנבואה ומסרה לאנושות כולה. עם כזה לא יכול להיעלם.

יהודי הנו הנצחי - הוא התגשמות הנצח.

(לב טולסטוי, מתוך מאמר שפורסם בג'ואיש וורלד - לונדון 1908)

נבואות שהתגשמו: דוגמא מספר 3

תמיד נישאר עם קטן: ככל שמספר בני העם גדול יותר כך גדלים סכויי הישרדותו. אילו היה העם היהודי מונה מספר רב מאוד של אנשים כמו הסינים למשל היו סיכויי הישרדותו יותר הגיוניים אבל התורה מבטיחה פרדוכס שמצד אחד עם ישראל יהיה עם נצחי לעולם לעולם, אבל תמיד יישאר עם קטן!

בתורה הובטחה הנבואה של "נצחיות עם ישראל" גם לאורך כל הגלות, אבל עם התחייבות שתמיד עם ישראל יישאר "מתי מעט" וכך כתוב בתורה:

"ונשארתם מתי מספר, בגויים אשר ינהג ה' אתכם שמה" (דברים ד,כז).

"ונשארתם במתי מעט, תחת אשר הייתם ככוכבי השמים לרוב" (דברים כח,סב).

אתם תהיו המעט שבכל העמים! קבוצה קטנה! ואף על פי כן: תישארו קיימים! נצחיים!

לדעת מומחים, עם ישראל הקיים אלפי שנים, היה צריך למנות כיום מאות מיליונים. לדוגמא: העם הסיני מנה בראשיתו (200 שנה לפני הספירה): כ- 30 מיליון, וכיום הוא מונה כמיליארד נפש (וזאת למרות המגבלות על הילודה הקיימות שם על-פי החוק הסיני). ואילו עם ישראל אף על פי שהוא עם עתיק ביותר, נשאר עם מספר קטן.

נבואה זו התקיימה מראש באופן מדוייק כי שהתורה הודיעה זאת מראש.

נבואות שהתגשמו: דוגמא מספר 4

פיזור בין הגויים בכל העולם.

התורה חזתה כבר מראש את תופעת הגלות, ולמרות הגלות, התורה הבטיחה שעם ישראל יישמר ויישרד לנצח. הפרדוכס הוא שלמרות שעם ישראל יישמר לנצח, התורה מבטיחה שעם ישראל יתפזר בכל העולם כולו. זו היא נבואה כנגד ההיגיון, שהרי כדי שעם ישמור על זהותו וייחודיותו נדרש שהוא יוגלה למקום אחד או שניים כדי שהצביון הייחודי שלו יישמר אבל התורה מבטיחה שעם ישראל יוגלה וגם ישמור על זהותו למרות שהוא יהיה מפוזר בכל העולם כולו.

וכך כותבת התורה:

"והפיצך ה' בכל העמים, מקצה הארץ ועד קצה הארץ". (דברים כח,סד)

אחרי חורבן בית-שני התפזר עם ישראל בעולם. ובניו נדדו ממקום למקום, ומארץ לארץ, ולכל קצווי תבל הגיעו. גם אם היו עוד אי אילו מקומות שלא היו שם יהודים, הרי בתקופה האחרונה גם לשם הם הגיעו. במלחמת העולם האחרונה, הוגלו ונדדו פליטי החרב היהודים עד לפינות הנדחות ביותר בעולם, לקצווי סיביר וגם למזרח הרחוק, לסין ויפן, ואף עד הפיליפינים ואינדונזיה הגיעו, אין ארץ בעולם שאין בה יהודים! הספר "הפזורה היהודית" מסכם את הדברים ומסיק:

"כשאנו סוקרים במבט אחד את פני הפיזור והתפוצה היהודית בכל רחבי תבל, על פני כל היבשות אנו מופתעים לראות, כי העם, שהוא העתיק ביותר בעולם, הוא לאמיתו של דבר הצעיר ביותר, לפי האדמות שמתחת לרגליו, ולפי הרקיעים שמעל לראשו.

למעלה מ- 90% של העם היהודי מפוזרים על-פני ארצות חדשות, מקום שם היהודים נמצאים לא יותר ממאה שנה" (לשנצ'סקי, הפזורה היהודית עמוד 9).

בדרך טבעית לא היה ניתן לחזות שעם ישראל יתפזר בעולם כולו דווקא. עמים אחרים שגלו או נדדו מארצם, השתקעו באחת מן הארצות ולא נפוצו יותר. כך זה יותר נוח. גם היהודים צריכים היו, לפי המנגנונים הטבעיים, להשתקע בארץ אחת, או בכמה ארצות, ולא להתפזר בכל קצוות תבל. אבל ההשגחה העליונה יצרה סיבות שהיהודים יאלצו לנדוד ולהתפזר בכל העולם.

בדוק את ארצות המוצא של קבוצה של יהודים הנמצאת במקום אחד - ותמצא מגוון רחב של ארצות שמהם הגיעו ונקבצו לשם מכל קצוות תבל...!

אם תלך לכל גן או כיתה או שיכבה בתיכון ותבדוק את ארצות המוצא של הסבא של כל אחד, תגלה כיצד התקיימה הנבואה הזו – לכל אחד יהיה תשובה אחרת אחד מתוניס השני מפרס שלישי מפולין רביעי מהונגריה חמישי מתימן שישי ממרוקו שביעי מרוסיה וכו'

תחשוב רגע: מי יכול לחזות דבר כזה מראש? שהיהודים יהיו מפוזרים בכל העולם, ויהיו מועטים... ואף על פי כן ישארו נצחיים.

ולמרות שהבטיחה התורה שעם ישראל יישאר לנצח עם קטן, בכל זאת התורה אמרה שעם ישראל יהיה מפורסם ותמיד ידברו בו. וכמו שכתוב בפסוק: "והיית לשמה למשל ולשנינה בכל העמים אשר ינהגך ה' שמה" (דברים כח,לז).על המילה בפסוק: "לשנינה" - מסביר רש"י (לפני 900 שנה): מלשון 'ושננתם', ידברו בך.

תמיד מדברים על עם ישראל וארצו, זהו הנושא המרכזי בהחלטות האו"ם ומועצת הבטחון, בעתונות, רדיו, ובכל כלי התקשורת העולמיים. יש מי שלא שמע בעולם על ישראל?

הבה 'נאזין' לדבריו של מרק טווין:

"אם צודקת הסטטיסטיקה, הרי אין יהודים יותר מאשר אחוז אחד מן הגזע האנושי. פירור של אבק כוכבים, אבוד בתוך הזוהר של שביל החלב. ראוי היה שבקושי נשמע על היהודי. אבל שומעים עליו היטב, שומעים עליו מאז ומעולם. הוא הבולט ביותר על כוכב לכת זה. חשיבותו המסחרית אינה עומדת ביחס לנפחו המצומק. תרומתו לרשימה העולמית של שמות גדולים בספרות, מדע, אומנות, מוזיקה, רפואה ופיננסים היא מעבר לכל פרופורציה לחולשת כמות מספרו".

(Mark Twain, Harper’s Magazine, Sept 1899)

נבואות שהתגשמו: דוגמא מספר 5

נצחיות תורת ישראל

הנביא ישעיהו מנבא שתורת ישראל תהיה לנצח ותישאר תמיד בפיהם של עם ישראל, הוא מנבא שתמיד יעסקו בתורה ודברי התורה לא ישתכחו מעם ישראל וכך כותב הנביא:

וַאֲנִי זֹאת בְּרִיתִי אוֹתָם אָמַר ד’ רוּחִי אֲשֶׁר עָלֶיךָ וּדְבָרַי אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְּפִיךָ לֹא יָמוּשׁוּ מִפִּיךָ וּמִפִּי זַרְעֲךָ וּמִפִּי זֶרַע זַרְעֲךָ אָמַר ד’ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם: (ישעיהו נ"ט, כא)

הנביא מבטיח שלעולם לנצח נצחים תורת ישראל לא תמוש מפיהם של עם ישראל וזה למרות הרדיפות והצרות.

וכך כותב הרמב"ם באגרת תימן:

"והבטיחנו הקב"ה בתורתו ואמר, כי בהיותם מכריחים אותנו לאחוז בסברתם, שנאמר (דברים ד): "ועבדתם שם אלקים אחרים מעשה ידי אדם", אבל בכל זאת לא יהיה זה בכל הארץ, ולא תכרת התורה מאיתנו לעולם, והבטיח בתורה ואמר (דברים לא): "כי לא תשכח מפי זרעו".

היינריך היינה 1830 :הכל בספר זה.(התנ"ך) זהו ספר הספרים. היהודים יכולים להתנחם בקלות, שאיבדו את ירושלים ואת בית המקדש ואת ארון הברית ואת כלי הזהב והתכשיטים של שלמה מלך. אבידה כזאת היא קלת ערך בהשוואה אל התנ"ך, אוצר נצחי זה שהצילו.הם חיים במחיצת הספר הזה, בו הם מקיימים את זכותם האזרחית, מכאן אי אפשר לגרש אותם, ואין כאן (?) לבוז להם, כאן הם חזקים ונערצים. מתוך שהשקיעו עצמם בעיון בספר זה לא הרגישו אלא מעט בשנויים שהתרחשו מסביב להם. עמים התרוממו ונעלמו, מדינות פרחו ונבלו, מהפכות סערו על פני האדמה והם, היהודים היו מורכנים על פני ספרם ולא הרגישו כלום מסופת הזמן שעברה על ראשיהם.

ואכן, למרות כל הרדיפות והצרות שעברו עלינו על עם ישראל, ולמרות שהכל קמו עלינו להשמידנו ולהשכיח מאיתנו את התורה, עם ישראל נשאר חי וקיים, וגם תורתנו, הן תורה שבכתב, הן תורה שבעל-פה - לא נשתכחו מאיתנו עד עצם היום הזה.

הנבואה שעם ישראל ידע וילמד את התורה לדורי דורות ולעולם לא תִּישָכַּח התורה-  היא נבואה הנוטלת סיכון כבד, שהרי בעשרות השנים האחרונות, עם התפתחות מדע הארכיאולוגיה והשתכללות המחקר ההיסטורי, התגלו שרידי תרבויות קדומות ברחבי העולם,  תרבויות כמו: התרבות האכדית והשומרית, המצרית, הבבלית והאשורית, היוונית והרומאית. היום הן נחקרות רק באוניברסיטאות, אבל המשותף לכולן הוא שאין איש בעולם שחי לפי תרבויות עתיקות אלו, ואיש אינו עוסק בהן על מנת לקיימן.

לעומת זאת תורת ישראל התרבות העתיקה ביותר ממשיכה להילמד גם היום כפי שנלמדה לאורך כל הדורות. אורח החיים היהודי ממשיך להיות נר לרגלי בני העם היהודי כפי שהיה תמיד. אין בעולם מקום בו נשמר אורח חיים עתיק זמן כה ארוך. כשמוצאים תפילין במערות בר כוכבא, הן דומות לאותם תפילין שאנחנו מניחים כיום, וגם המזוזות הן אותן מזוזות. כשחושפים מקוואות עתיקות יומין, מגלים שהללו בנויות על פי אותן אמות מידה ואותם כללים בהלכות מקוואות שעל פיהם נבנות המקוואות המודרניות ביותר. פלא הדבר כיצד נשמרה התורה באופן מדוייק זמן כל כך רב על ידי עם כל כך מפוזר ונרדף.

וכיוון שתופעה זו אינה מקובלת ואינה מוכרת אצל שום עם בכל הגלובוס בכל זמן נתון, הרי זו נבואה כנגד כל הסיכויים וכנגד כל היגיון.

נבואות שהתגשמו: דוגמא מספר 6

הכותל אינו חרב לעולם

הבטחה נבואית נוספת שאינה ניתנת לחיזוי מראש, וניתנה לעם ישראל עד סוף כל הדורות, היא ההבטחה שהכותל המערבי לא יחרב לעולם. וכך כתוב בפסוק בשיר השירים: "הנה זה עומד אחר כותלנו" (שיר השירים ב,ט). מסביר מדרש רבה (שנכתב לפני כ- 1,600 שנה) כך: "הנה זה עומד אחר כותלנו - אחר כותל מערבי של בית-המקדש, שנשבע לו הקב"ה שאינו חרב לעולם..." (מדרש רבה, שיר-השירים פרשה ב, ט)

"ולמה (דווקא הכותל המערבי לא יחרב)?  כי השכינה היא במערב"

כיצד ניתן להתחייב על כותל אבנים שלא יחרב לעולם?

אם נבואה זו נכתבה אדם ח"ו מדעתו, כיצד לקח סיכון עצום כזה, להתחייב מראש על כותל אחד, שריד ממקדש עתיק, שיישאר קיים ולא יחרב לעולם?

ולא עוד, הרי שבמשך אלפיים שנות הגלות, עברו על ירושלים מלחמות רבות, והיא נחרבה ונבנתה לכל הפחות תשע פעמים! מה יערוב בדרך הטבע שאותו כותל יהיה מובטח וחסין מכל המלחמות הללו?

הנה קיצור התלאות שעברו על ירושלים בכיבושים השונים:

ג'תת"ל לבריאת העולם (70 למניינם) -  טיטוס מחריב את בית-המקדש השני.

ג'תתצ"ט לבריאת העולם (135 למניינם) - אדריאנוס חורש את ירושלים, ובונה עליה את "איליה קפיטולינה".

ד'פ"ד לבריאת העולם (324 למניינם) - כיבוש הביזנטים.

ד'שע"ד לבריאת העולם (614 למניינם) - כיבוש הפרסים.

ד'שפ"ח לבריאת העולם (628 למניינם) - כיבוש מחדש של הביזנטים.

ד'שצ"ח לבריאת העולם (638 למניינם) - כיבוש ירושלים ע"י המוסלמים, הכליף עומר מפנה מקום הר הבית.

ד'ת"פ לבריאת העולם (720 למניינם) - כיבוש ירושלים ע"י אביסייד מוסלמים.

ד'תש"ס לבריאת העולם (1000 למניינם) -כיבוש א"י ע"י המוסלמים (פאטמיים).

ד'תתל"א לבריאת העולם (1071 למניינם) - כיבוש ירושלים ע"י הסלגו'קים.

ד'תתנ"ח (1098 למניינם) -  כיבוש מחדש של ירושלים ע"י המוסלמים (פאטמיים).

ד'תתנ"ט לבריאת העולם (1099 למניינם) - כיבוש ירושלים ע"י הצלבנים.

ד'תתקמ"ז לבריאת העולם (1187 למניינם) - כיבוש ירושלים ע"י צאלח א-דין.

ד'תתקפ"ט לבריאת העולם (1229 למניינם) - כיבוש ירושלים ע"י פרידריך ה2-.

ה'ד' לבריאת העולם (1244 למניינם) - כיבוש ירושלים ע"י המונגולים.

ה'נ"ט לבריאת העולם (1299 למניינם) - כיבוש הארץ בידי גזאן המונגולי.

ה'רע"ו לבריאת העולם (1516 למניינם) - כיבוש ירושלים ע"י התורכים.

ה'תרע"ז לבריאת העולם (1917 למניינם) - כיבוש ירושלים ע"י הבריטים.

שוב ושוב נכבשה ירושלים. שוב ושוב באו זרים שחפצו להכחיד כל שריד לתפארתה. ולמרות כל זה, לאורך כל הדורות, משהו נשאר קיים, מאז תקופת בית המקדש ועד עצם היום הזה, והוא הכותל המערבי, שניצב באורח פלא, לאורך כל תקופת הגלות הארוכה, בדיוק כפי שהובטח לנו. אמנם, במרוצת הדורות היו שנים שהיה הכותל מכוסה עפר ורפש, אך למרות הכל נשאר הוא עומד על תלו, מה מפליא הדבר.

וכך כתוב בספר "הכותל המערבי" -  "זוכרני, באחד הביקורים הראשונים שלי ליד חפירות הכותל אמר לי פרופסור מזר: אתה רואה שזה אמת, אותו מדרש מפורסם: "הנה זה עומד אחר כותלנו – אחר כותל מערבי של בית המקדש. למה? שנשבע לו הקב"ה שאינו חרב לעולם וכותל מערבי ושערי חולדה אכן לא חרבו מעולם". (הכותל המערבי – קובץ מאמרים בשאלת רחבת הכותל וסביבתה עמ' 19)

מי ששיכן את שמו בבית הזה, הוא שהבטיח לשמור את השריד האחרון המעיד שלא זזה משם השכינה - הבטיח וקיים.

נבואות שהתגשמו: דוגמא מספר 7

חזרה בתשובה

התורה מתנבאת על כך שעם ישראל עתיד לחזור בתשובה:

" וְהָיָה כִי יָבֹאוּ עָלֶיךָ כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה ...וְשַׁבְתָּ עַד ד’ אלקיךָ " (דברים ל, א-ב)

הרמב"ם: הבטיחה תורה שסוף ישראל לעשות תשובה בסוף גלותם ומייד הם נגאלים. (רמב"ם:הלכות תשובה פרק ז הלכה ה)

איש לא היה מסוגל לחזותה מראש את התופעה של המוני בית ישראל עולים על גל חזרה לשמירת תורה ומצוות. למעשה מהמאה ה18- מתקופת ההשכלה המגמה הייתה הפוכה ובשלב מסוים (ביחוד לאחר השואה) אף הייתה נטישה המונית של הדת. ואלו היום "רבותי, ההיסטוריה חוזרת" עם ישראל חוזר למקורות, כמעט בכל משפחה או מקום עבודה תוכל לפגוש חוזר בתשובה, לפחות אחד לרפואה ועוד היד נתונה. איננו תופשים עדין את מלוא ההיקף והמשמעות של התופעה אך הנביא עמוס כבר הבטיח:

הנה ימים באים נאום ה' אלוהים והשלכתי רעב בארץ לא רעב ללחם ולא צמא למים, כי אם לשמוע את דברי ה'.) עמוס ח-יא)
לאט ובטוח מתקיימת הנבואה, עד להתגשמותה המליאה בביאת משיח צדקנו.

דברי סיכום

הנבואות של שלשום הפכו להיסטוריה של אתמול, הנבואות של היום הנן ההיסטוריה של מחר ונותר רק לחכות לנבואות של מחר שיהיו ההיסטוריה של מחרתיים.

הגמרא מספרת על רבי עקיבא שאחרי חורבן בית המקדש רואה שועל יוצא מקודש הקודשים והוא צוחק. שאלו אותו: "מדוע אתה צוחק ואנו בוכים?", ענה להם שאם הנבואה על החורבן התקיימה, הרי שגם הנבואה על הגאולה תתקיים.

משל למה הדבר דומה: לאדם שכאבה לו האצבע והתנפחה, והרופא אומר לו שמחר היא גם תתמלא מוגלה, אבל מחרתיים הכל יעבור.

ברור הדבר שלמחרת שאכן האצבע תתמלא מוגלה הדבר ישמח את האדם ביודעו שהרופא צדק והרפואה קרבה.

כך גם אנו היהודים, לאחר שראינו את קיום הנבואות העבר וההווה, אנו כבר מחכים להתגשמות הנבואות העתיד של הגאולה, ימי משיח, תחיית המתים ועולם הבא. אכן, יש למה לחכות, ולא עוד הרבה, שהרי עוד לא תמול-שלשום וכבר מחר-מחרתיים.

שאלה זו היא אחת מתוך יותר ממאה שאלות ותשובות ביהדות וקבלה, לצפייה ברשימת השאלות המלאה כנסו לכאן - שאלות רוחניות מיסטיקה קבלה