החזון הוא הכלי שבאמצעותו אני מנסחת כיצד אני רואה את חיי האידיאליים בתחומים שונים – תחום הקריירה, התחום המשפחתי, החברתי, הרוחני וכד' ושבו אני משלבת את הערכים החשובים שלי בחיים כגון ערכי אמון, הגינות, הצלחה, משפחה וכד'.
כאשר אני נותנת לעצמי דרור בכתיבת החזון אני מגלה מה אני רוצה ומבקשת מן החיים גם מעבר למה שאני מאמינה שאפשרי באותו הרגע ומכאן גם חוזקו - לאחר ניסוחו איני יכולה להתעלם עוד ממה שאני רוצה להשיג ואני פועלת לשם כך. החזון הוא כתמרור שמראה לי מתי אני בדרך הנכונה ובייחוד כשהוא כתוב נכון אני מגלה שרצונותיי הכתובים אכן מצליחים ליצור אצלי את הרגשות שאליהם אני שואפת בחיים כגון שלווה, שמחה, יצירה. אם אני סוטה מן הדרך בכוח החזון לעורר אותי מחדש לחזור לדרך ולהתמודד עם דברים בדרך להגשמת הדברים החשובים לי.
כשגיליתי את ייעודי לראשונה ישבתי לכתוב ולנסח שוב את החזון שלי. לאחר שהשוויתי בין 2 הנוסחים ראיתי מספר הבדלים שהבולט בהם הוא שבאחרון אני מבינה ביתר דיוק מה אני צריכה לעשות וכיצד עליי לפעול כדי להגיע לשם. נוצרת בהירות גדולה יותר לגבי הדרך.
כיום עם מאומניי אני דואגת שהחזון ייכתב לאחר רגע מציאת הייעוד כי הבנתי שרק אז הרצונות ברורים יותר.
ניתן לומר שההבדלים דומים להבדלים בין קריאת מפה אסטרולוגית בהתאם למזל שלי שבו התכונות כלליות ואופייניות לבני אותו המזל לבין קריאת המפה מתוך תאריך לידה ואז התכונות מדויקות יותר ונוצרת היכרות עם עצמי באופן ברור ומדויק יותר.
להלן שני נוסחים שונים לכל סוג של חזון (כדוגמא אני מביאה את הנוסחים האישיים שלי מתוך התחום המקצועי):
משפט מתוך חזון כללי
"אני מטפלת ומאמנת במקצועי ועוזרת לאנשים לגלות את עצמם ולצמוח, לצורך תפקידי זה אני מעבירה הדרכות פרטניות וקבוצתיות"
משפט מתוך חזון ייעוד
"אני משפיעה ומעצימה את חייהם של אנשים. התפקיד שלי הוא לחבר אדם לעוצמות שלו ולהוביל למימוש עצמי תעסוקתי דרך פגישות פרטניות וסדנאות בקבוצות"
ניתן לראות שהדמיון בין שני הנוסחים הוא בעזרה לאנשים לצמוח בעיקר דרך גילוי עצמי.
ההבדל הניכר הוא שהראשון הוא כללי יותר ופנים לו רבות, אני יכולה לבחור במספר נתיבים ותחומים שיתאימו תחת ההגדרה הזו. השני מראה לי את הדרך יותר בבהירות. אני מבינה באיזה תחום של עזרה עדיף לי להיות – זהו גם המקום שבו ארגיש את הסיפוק הגדול ביותר ואצליח למנוע בהצלחה תנודות ובזבוז זמן שנובע מבחירת מקצוע שיתכן שבהמשך הזמן הוא יגרום לי לשחיקה.
בחזון מתוך ייעוד אני מבינה גם אלו מקצועות לא מתאימים לי. למשל, להיות נומרולוגית לא מקצוע שיתאים לי למרות שאני עוזרת לאנשים לגלות מי הם. זאת מכיוון שתחום ההשפעה וההעצמה שלי נמוך. דוגמא נוספת, כמאמנת אני לא אתחבר לשיטות אימון שבהן אני רק מתמקדת בתוצאות שהאדם רוצה להשיג מכיוון שחשוב לי קודם כל לחבר אדם למי הוא, למה הוא מסוגל להשיג מהחיים וייתכן שנגלה יחד בתהליך האימון שגם התוצאות משתנות מאליהן בעקבות ההיכרות המחודשת.
הדבר השני – הרבה פעמים איננו יודעים מהו הרצון שלנו ואז מתוך כתיבת החזון הכללי יכולים לעלות רצונות מתוך גחמות ומאווים מבלי לשקף רצון אמיתי יותר. לדוגמא אני יכולה לרצות להיות זמרת מצליחה אולם יכול להיות שזהו רצון ישן של מה שאני מכירה מילדות ושאני סוחבת עמי רק מתוך רצון לחוות תהילה. בתהליך גילוי הרצונות ייתכן ואלמד שהרצון האמיתי שלי ממילא יספק לי את התחושות שאותן אני מבקשת להשיג דרך תהילה כגון ערך עצמי, ולאורך זמן גם אוכל להתמיד בו מתוך חיבור ואהבה אמיתיים.
אנתוני רובינס אומר שאינך יודע לפגוע במטרה אם אינך יודע מהי וגם שרצון חזק הוא כזה שיש מאחוריו "למה" חזק.
בכתיבת חזון מתוך ייעוד 2 אלמנטים אלו מתבהרים לנו.