עורכת הדין דנה תדמור- הגדרת עובד במשפט העבודה - מיהו המעסיק ומי אחרי לשמירת זכויות העובד - דוגמאות
כיצד נכריע בסוגיה מיהו המעסיק של יגאל ומי אחראי לשמירת זכויותיו? לשם כך נעזר ב"הגדרת עובד במשפט העבודה", שכן ישנו גורם מתווך בינו לבין הגוף אליו מתייצב יום יום לעבודה.
נניח לצורך העניין כי חברת "השומר" הינה חברת קבלן או כ"א ונגדיר את יגאל כ"עובד".
מבחן השליטה והפיקוח, "לפי מבחן זה עובד הוא מועסק הנתון לפיקוח מצד המעביד או.. חב לציית להוראות המעביד" מבחן זה בודק בעצם למי כפוף יגאל בפועל. ע"פ הטקסט יכולים אנו לראות כי מבחינה ניהולית, נמצא יגאל תחת פיקוחו של קצין הביטחון בחברת "סגול", לו הוא חייב דיווח וממנו מקבל הוראות. יגאל נטל חלק בפעילות השוטפת של הארגון (חובת השתתפות בתרגילים ובקורסים וכו).
מבחן ההשתלבות, הינו מבחן נוסף המכיל בתוכו שני צדדים: חיובי הדורש שהעובד יהיה משולב במסגרתו של מפעל ושלילי שדורש כי העובד לא יהיה גורם חיצוני למפעל
הפן החיובי:
# מפעל שניתן להשתלב בו - במקרה שלנו יגאל קיבל הטבות עובד ב"סגול" - מכשיר סלולארי, כרטיס נוכחות של החברה אותו החתים מדי יום לתיעוד שעות העבודה שלו. לעומת זאת - מחברת ה"שומר" אין כל סימן השתלבות (הוא שובץ לעבודה בחברת "סגול").
# קיומו של קשר חוזי בין העובד למעביד - ע"פ חוק הודעה לעובד (תנאי עבודה) התשס"ב 2002) מתחייב המעביד להעביר לעובד לא יאוחר מ 30 יום , הודעה בכתב בה יפרט את תנאי העבודה של העובד . במקרה שלנו לא ניתן לומר בוודאות האם היה קיים חוזה/מסמך שכזה בין חברת ה"שומר" או "סגול" לבין יגאל.
# השתלבות העובד במפעל - "דהיינו - שמבצע העבודה יהווה חלק מהמערך הארגוני הרגיל של המפעל" כדי לבדוק את מידת השתלבותו נעזר ב3 מבחני עזר:
- מידת הפיקוח של המעסיק על ההיבטים הטכנים: כפי שהצגנו לעיל יגאל היה חייב להשתתף
בתרגילים, החתים כרטיס , מסר דיווחים שוטפים לקצין הביטחון האחראי.
- התמשכות הקשר בין הצדדים - יגאל כבר קיבל תלוש משכורות שני - זמן סביר להוכחת קשר
מתמשך
- בלעדיות העבודה - ע"פ הכתוב - שעות העבודה של יגאל היו רבות ב"סגול" ואנו מניחים כי
לא עבד במקום עבודה נוסף.
הפן השלילי:
ע"מ שאדם ייחשב כעובד לא די בכך שישתלב במפעל אלא שהשתלבות לא תהיה תלויה בגורם
חיצוני.
•- שאלת בלעדיות העבודה - לא צוין כי ליגאל הכנסה נוספת ממקום עבודה או עבודה בחו"ל אחר ולכן אנו מניחים כי הוא עבד באופן בלעדי בחברת סגול.
•- מה נקבע בחוזה בין הצדדים?- שלא כחוק "הודעה לעובד", אין אנו יודעים על חוזה אשר נחתם בין הצדדים המעורבים, אולם, עצם קיומן של הטבות מסוימות אותן קיבל יגאל כגון מכשיר סלולארי ומעצם קיומן של חובות כלפי חברת "סגול" אנו מסיקות כי קיים קשר של עובד- מעביד בין יגאל לבין חברת "סגול" ולא עם חברת "המשמר".
בסיום בחינת כל הסממנים ומבחני העזר המפורטים לעיל אנו מגדירים את יגאל כ"עובד" ואת חברת "סגול" כמעביד. את חברת "המשמר" אנו נגדיר כקבלן ביניים אשר אחראי על הגיוס וההכשרה אך לא על ההעסקה בפועל. לפי בג"צ כפר רות ואח' אחראית חברת "סגול" אשר הוגדרה כמעביד על תשלום השכר ליגאל ולא חברת משמר אשר הוגדרה כ"צד שלישי". "...מתוך סימני ההיכר לזיהוי מעביד... ניתן לשאוב אינדיקציות בדבר הצדדים.. לרבות מכוח התנהגותם של הצדדים באתר העבודה" .
סוגיית השכר:
עפ"י בג"צ לאופר, הוחלט כי על המעביד לשלם לעובד בעבור תקופת ההכשרה. במקרה הנ"ל לא שולם ליגאל עבור תקופה ההכשרה בת השבועיים .
כיוון שאין אנו יודעות על קיומו של חוזה, אנו מניחות כי השכר היה לפחות שכר מינימום כלומר (3335.18) 17.93 לשעה עפ"י הקבוע בחוק שכר מינימום, התשמ"ז 1987 סעיף 2(א) ובפס"ד לאופר וזאת בעקבות היותו של החוק קוגנטי, אשר בא לקראת העובד.
עפ"י חישוב שעות העבודה נמצא כי יגאל עובד 5 ימים בשבוע 6 שעות כל משמרת כלומר 30 שעות שבועיות, אשר אינן מגיעות למשרה מלאה, על השעות הללו אמור יגאל להשתכר 100% מהשכר. פעמיים בחודש עובד יגאל בסופי שבוע ועל שעות אלו אמור לקבל 150% (כלומר שעות נוספות) עפ"י חוק שעות עבודה ומנוחה סעיף 17. כל זאת מעיד כי תלוש השכר שקיבל בסוף החודש עבור שעות עבודתו על סך 2220 ש"ח נמוך מהמגיע לו.
עפ"י סעיפים 4 ו11 לחוק שעות עבודה ומנוחה מקצוע השמירה מחייב לעיתים עבודה במשמרות כפולות ושעות נוספות ועל כן שר העבודה מאשר להעסיק עובד במערך האבטחה כשעתיים יותר מעשר שעות. סעיף 16 לחוק זה אומר כי עבור השעה ה-11 ואילך ישתכר העובד בכ-150%.
סעיף 7 בחוק שעות עבודה ומנוחה קובע כי על העובד לקבל 36 שעות מנוחה רצופות לשבוע. גם כשיגאל עובד סופי שבוע, עדיין זוכה לשעות המנוחה הקבועים בחוק.
נראה כי על סמך כל הנתונים הללו ניתן לומר כי חלק משכרו של יגאל מולן גם בהעדר תשלום על זמן ההכשרה וגם בהעדר שכר מינימום ושעות נוספות במשכורתו ולכן, עפ"י סעיף 8 לחוק שכר מינימום בית הדין לעבודה רשאי לחייב מעביד שהלין שכר מינימום לשלם לעובד פיצויי הלנת שכר מוגדלים, ככל שייראה לו צודק בנסיבות העניין.