מדי פעם אני מקבל פניה כמו:
"שמי דניאל, אני נשואה כבר עשר שנים לליאור, עם שתי בנות ותינוק. לכאורה יש לי את כל מה שרציתי, אבל אני לא מאושרת. אני לא שמחה לחזור הביתה מהעבודה. אלה אינם החיים שחשבתי שיהיו לי. למרות שאני כן נמשכת לבעלי, אני מרגישה עייפות פיזית ונפשית כאשר אני איתו, אבל נהנית, ואפילו מרגישה חיה, כאשר אני עם אנשים אחרים (חברים וחברות). חסרה לי תחושת האהבה כלפיו, ולא יודעת אם אהבתי אותו פעם. במבט לאחור, תמיד היו לנו מריבות ולא זכורה לי תקופה של פרפרים בבטן או של אהבה עזה. השאלה שלי היא איך אני יכולה לדעת אם אני אוהבת אותו בכלל, ואם לא, מה יגרום לי כן לאהוב אותו? אני רוצה להשתדל להיות מאושרת איתו, בגלל הילדים."
השאלה של דניאל חשובה מאד, ומתארת מצב האופייני לזוגות לא מעטים. התשובה לה אינה פשוטה כלל, כי העדר אושר הוא כמו כאב גב: אנחנו יודעים שזה כואב, זה מקרין לכל הכיוונים, אבל אנחנו לא יודעים מהו המקור המדוייק של הכאב.
אפשר לראות ולהבין שמריבות תכופות ומאבק תמידי על כל עניין גדול או קטן שעולה בינה לבין ליאור הוא תהליך מתיש שעלול לגרום לריחוק רגשי ולעייפות נפשית. חיפוש ה"חופש" מחוץ למסגרת הזוגית (כמו אצל חברים), ובעיקר חיפוש השלווה, כלומר ה"נקיון" ממאבקים, הוא תוצאה טבעית של היחסים הללו שביניהם. לכן, יתכן מאד שהתחושה הכרונית של העדר אושר של דניאל נובעת בעיקר ממלחמת התשה שהיא מנהלת עם ליאור לאורך השנים. מצד שני, יתכן גם שמקור הבעיה הוא אחר. האם דניאל יודעת להיות מאושרת בהקשרים שאינם קשורים למערכת הנישואים שלה? האם דניאל יודעת להיות מרוצה מהדברים הטובים שיש לה בעולמה האישי והמשפחתי, או שמא היא עסוקה בהשוואות עם מה שיש לאחרים, וזה מה שמחזיר אותה כל יום הביתה מתוסכלת, חסרת ציפיות ולא מרוצה? האם היא אוהבת את עבודתה? איך היחסים שלה עם הילדים? האם היא סבלנית מספיק כלפיהם? האם הם ילדים קלים? האם היא מצפה מהם ליותר? האם יש לחצים אחרים שפוגמים בתחושת השלווה שלה, כמו לחצים מצד הוריה או עניינים אחרים משמעותיים בחייה? האם גבר אחר בסביבתה הקרובה קסם לה וגורם לה לשנות את הפרספקטיבה לחיים, גם אם לא יתכן שיהיה בינה לבינו דבר?
כל אחת מהסיבות הנוספות הללו יכולה לגרום לאי שביעות רצון בסיסית, וכמו כאב גב, זו יכולה להקרין אל המקום הלא נכון. לפעמים קל יותר להטיל את האחריות והאשמה על העדר האושר על בן הזוג, כי לפחות הוא (או היא) דמות ברורה, שיש לה פנים, מעשים ומחדלים, שאולי גם לא תומכת מספיק כשקשה. לפעמים קל יותר להאשים את בן הזוג, כאדם שאינו מושלם, להיתלות בחסרונותיו ולאבד סבלנות כלפיו, במקום לשים את האצבע על הכאב ועל החסכים האישיים אשר אינם קשורים אליו.
אם אינכם מאושרים, חשוב שתלכו לייעוץ זוגי או ליעוץ פרטני, ותנתחו ביחד את הסיבות לכך. הסיבות לתחושת אי שביעות רצון בסיסית יכולות לנבוע ממקורות שונים, וחשוב להבין מה לא בסדר כדי לדעת מה אתם אמורים לעשות. חשוב להסתכל על עצמכם ועל הזוגיות שלכם באופן מערכתי, ולא להתמקד בנושא אחד. בין היתר, מאד חשוב גם לדעת שלא להאשים את בני הזוג שלנו, גם כאשר אינם מושלמים, אם מקור הכאב העיקרי הוא אחר, מכיוון שאם לא נעשה כן נסתכן בכריתת אבר שאינה מרפאה אלא גורמת לנזק נוסף. ההבנה והמודעות של המקורות האמיתיים להעדר האושר ולעייפות הנפשית שלנו, ושל מידת השפעתם על היחסים עם בני הזוג שלנו, יכולים להיות צעד משמעותי מאד בשיפור הזוגיות, ובשיפור רמת האושר האישי.