היגיון.
מהו היגיון?
היגיון משמעותו מסקנה.
היגיון יכול להיות אישי, והיגיון יכול להיות משותף.
איך זה נעשה? בן האנוש הוא מחשב ביולוגי, כשבמשך החיים שלנו אנחנו אוספים ידע.
הידע נאסף מתוך ניסיון החיים שאנחנו צוברים על עצמנו ועל המציאות שבה אנחנו נמצאים וחיים ושאנחנו חלק ממנה, הן מהבחינה האבולוציונית, הן מהבחינה הקוסמית והן מהבחינה הרוחנית, אנחנו מעבדים את הידע, ובכך מגיעים למסקנות.
המסקנות שהגענו אליהן משתקפות בהיגיון שלנו.
הידע מכיל בתוכו שני מרכיבים עיקריים:
מרכיב אחד הוא המידע, שהוא נחשב כשגוי.
מרכיב שני הוא הנתון, שהוא נחשב כאמיתי.
איך אפשר לקבוע מה נחשב כמידע שהוא שגוי, ומה נחשב כנתון שהוא אמיתי?
כדי לענות על השאלה הזו, רצוי להבין איך לפרש ולתרגם מציאות ואיך היא נוצרת?
כלומר, רצוי להבין איך להפעיל את הגוף באופן המתאים והבריא לו.
מציאות נוצרת ממכלול שלם של הקשרים.
ללא היכולת לקשר בין מידעים ו/או נתונים שאספנו אותם במהלך חיינו ולעבד אותם לא נוכל להגיע למסקנות.
אם לא נוכל להגיע למסקנות גם אם הן שגויות, אז אין לנו היגיון, חשוב לזכור שהשגיות מאפשרות לנו לחקור וללמוד כדי להגיע לאמת.
היכולת להבין את ההקשרים, מתוך הידע הרב שאספנו והגענו אליו במהלך חיינו, באמצעות הנתונים שנחשבים לאמיתיים ולעבדם, מצב זה יתאפשר לנו רק לאחר שנבין קודם כל מהי זהותנו האמיתית, ואת הקשר שלנו למציאות שבה אנחנו נמצאים וחיים, מציאות שקשורה לעצם מהות ומטרת חיינו בתהליך האבולוציה, קוסמי ורוחני, רק אז ניתן יהיה להגיע למסקנות האמיתיות.
למה זה לא קורה לנו כיום?
כיוון שאנחנו צוברים ידע אך הוא אינו מספיק, ואת הידע הקיים עדיין לא הצלחנו לתרגם באופן האמיתי, כי אנחנו שנחשבים כמחשב ביולוגי עדיין איננו מתוקנים, מכוונים.
הגוף נחשב כרובוט ביולוגי, שנבנה בתהליך החקירה, הלמידה וההתפתחות האבולוציונית שלנו, שרצוי להבין איך להפעיל אותו, איך להזין אותו ואיך לתחזק אותו, וליצור בעבורו את אורח החיים הרגוע והשלוו, הבריא, שיאפשר לו לפעול ולתפקד באופן מאוזן ויציב, כלומר מכוון, מה שיאפשר את השפיות.
בשלב זה האישיות אינה מאפשרת לנו להבין ולהגיע ביחד לפתרון החידה לכל, ולכן אין לאנושות היגיון משותף.
למה? התשובה נעוצה באישיות שגיבשנו לעצמנו בשלב זה של תהליך ההתפתחות שלנו, שהיא אישיות רגישה, אמוציונאלית, שאינה מתייחסת לעצמה ולמציאות באופן הענייני, מצב שאינו מאפשר לנו את השפיות.
הגורם העיקרי לכך הם הרגשות הפנימיים שבנו, שאינם מאפשרים לנו להיות מחוברים לעצמנו, לאני העצמי שלנו, לזהותנו האמיתית.
כלומר, הרגשות הפנימיים שבנו שכוללים בתוכם את הרגשות החיוביים הטובים וגם את הרגשות השליליים הרעים, הרגשות ניפצו את אישיותנו שהייתה אמורה להיות מגובשת, למגוון רחב של דמויות חיוביות ושליליות, אישיות מגובשת שמשקפת את האני העצמי שלנו אינה כוללת בתוכה רגשות, אישיות שמאפשרת את הרוגע הפנימי, שמאפשרת את הרציונאליות.
למה? כיוון שכל סוג רגש שאנחנו מייצרים ובאמצעותו אנחנו מפעילים את הגוף, גורם לנו להתנהגות שהיא בהתאם, מה שגורם לנו להשתנות, גורם לאישיות להשתנות.
מהם הרגשות הפנימיים שבנו?
הרגשות הפנימיים שבנו כוללים בתוכם את הרגשות החיוביים ואת הרגשות השליליים.
הרגשות החיוביים כוללים בתוכם את רגש האהבה, אושר, שמחה, צחוק, נאה, יצר מיני ועוד.
הרגשות השליליים כוללים בתוכם את רגש הפחד, חרדה, דיכאון, כעס, לחץ, צער, עצב ועוד.
כתוצאה מהרגשות אנחנו חיים בנדנדה רגשית, בזיגזג רגשי, שנע בין הרגשות החיוביים לבין הרגשות השליליים שבנו וההפך.
כלומר, התרגום שלנו לכל הוא רגשי, ולכן הפרוש לכך נעשה בניגודים, אופטימי פסימי, יפה מכוער, טוב רע, שונא אוהב, בוכה צוחק, שלום מלחמה, חבר אויב ועוד, מה שמשקף את הקונפליקט הפנימי, הניגוד הפנימי, את הפיצול באישיותנו.
כתוצאה מהרגשות הפנימיים שבנו, אין לנו את היכולת לתרגם את זהותנו האמיתית ואת המציאות האמיתית שבה אנחנו נמצאים וחיים באופן הברור, השפוי.
הרוגע הפנימי מאפשר לנו לתרגם באופן האמיתי את זהותנו האמיתית ולהתחבר אליה.
כאשר נתחבר לזהותנו האמיתית, נוכל לתרגם באופן האמיתי את המציאות שבה אנחנו נמצאים וחיים, הן מהבחינה האבולוציונית, הן מהבחינה הקוסמית והן מהבחינה הרוחנית.
ללא היכולת להתנתק מהרגשות הפנימיים שבנו, מתוך הבנה, רצון ובנית היכולת הפיזיולוגית לכך, אך לא מתוך הדחקתם כי אז הם ימשיכו להיות קיים בנו, לא נוכל לאסוף את הנתונים האמיתיים, לעבדם ולהגיע למסקנות האמיתיות.
כתוצאה מכך ההיגיון שלנו יהיה מוטעה.
ההיגיון האמיתי מתחיל בנו, ולא מהחוצה לנו.
כדי לאפשר לעצמנו להגיע להיגיון האמיתי, השינוי כרוך בסדר תודעתי חדש, אחר מהידוע לנו כיום.
סדר תודעתי שכולל בתוכו מגוון רחב של נושאים כמו, רוגע, שלווה, תזונה, שינה, פעילות גופנית, היגיינה אישית וסביבתית, שמירה על טמפרטורת הגוף, נשימות סדירות, לחיות ללא לחץ של זמן, ללא בעיות הישרדות, ועוד.
סדר תודעתי שמאפשר את אורח החיים הבריא, שמתאים ובריא לגוף, ומותאם למהות ומטרת החיים.
סדר תודעתי אישי, שיאפשר את ההיגיון המשותף לכולם, שיאפשר את החזון המשותף למימוש מהות ומטרת החיים.
מסקנה: הידע שאספנו וצברנו במהלך חיינו מתוך ניסיון החיים שחווינו, מאפשר לנו להגיע למסקנה שמשתקפת בהיגיון שלנו.
סיכום: לכל אחד יש את ההיגיון שלו, היגיון שאינו מאפשר בשלב זה של תהליך ההתפתחות שלנו את האפשרות להגיע באופן קולקטיבי למסקנה האמיתית ולחזון משותף, שתהיה הגיונית ואמיתית ומשותפת לכולם, ללא כניסה לאשליות.
מצב זה נובע מכך, שעדיין לא השכלנו לכוון את גופנו לרוגע הפנימי שמתאפשר באמצעות הפסקת ייצור הרגשות הפנימיים שבנו, מצב שיאפשר לנו את איסוף ועיבוד הנתונים האמיתיים, וההגעה למסקנות האמיתיות, שיאפשרו לאינדיבידואל ולאנושות את ההיגיון האמיתי המשותף ובעיקר את השפיות.
המסר במאמר: אוסף הנתונים האמיתיים, עיבודם וההגעה למסקנה האמיתית, יאפשרו לנו לתרגם את זהותנו האמיתית ואת המציאות האמיתית שבה אנחנו נמצאים וחיים באופן ההגיוני לעצמי שלנו ולכולנו, הן מהבחינה האבולוציונית, קוסמית ורוחנית, לדעתי.
יוסי קרמר מייעץ ומכוון למודעות עצמית והתפתחות אישית.
לבלוג שלי http://blog.tapuz.co.il/yosikramer
טלפון 048224276.