בספרה המפורסם "מאה ילדים שלי" מגוללת לנה קיכלר חלק מסיפור חייה על אותם 100 יתומים שאימצה במהלך השואה, סיפורה המרתק הפך לרב מכר ואף הפך לסרט מפורסם. גברת קיכלר היא אישה כמוני וכמוך בעלת סיפור חיים מדהים ומרתק, ישנם עוד עשרות אנשים כמו גברת קיכלר אשר הצילו אנשים בשואה, אך סיפור חייהם לא נכתב ומעולם לא סופר.
אירועי החיים באם הם טובים או רעים מהווים את סיפור חייו של אדם, וכול אדם חייב שסיפורו יספור, גם אם לא יהפוך לרב מכר או לסרט הוליוודי.
סיפור חיים יכול לגולל אירוע מרתק או מפתיע מהעבר, ביוגרפיה אישית של האדם, סיפורי בריחה וחילוץ, סיפורי שואה, תיעוד אילן יוחסין ושושלת משפחתית, הנצחת קרובי משפחה אשר נספו וקולם נדם במותם, אירועים משמעותיים, סיפורי אהבה וכדומה. סיפורי חיים רבים נעלמים יחד עם מותם של האנשים, וחשוב לציין, שדור השואה הולך ונעלם ויחד איתו נעלמים סיפורים רבים. אך ניתן להנציח את האדם לנצח בעזרת ספר קטן אשר יספר את סיפור חייו וישמש כהשראה לדור הבא שלא ידע.
מהי מטרת סיפור חיים?
סיפור חיים של אדם משרת מספר מטרות הכוללות: תיעוד זיכרונות וחוויות האדם, תיעוד תקופות בחייו שילדיו ונכדיו לא הכירו, לימוד הדור החדש ערכים ודרכי התנהגות "של פעם", ואולי בעצם כך תהיה יותר הבנה וקרבה בין הסבים והסבתות לנכדיהם, הנצחת אנשים שאולי מתו או נשכחו עם חלוף הזמן, הנצחת ותיעוד תקופות מלחמה והישרדות, שחזור רגעים טובים ופחות טובים וכמו כן, כתיבת סיפור חיים תעזור לאדם עצמו מבחינה רגשית-נפשית לחוות שוב את אותם זיכרונות וחוויות עבר, שאולי נשכחו עם חלוף השנים.
איך כותבים סיפור חיים?
אדם אשר מעוניין להנציח את סיפור חייו, יכול לעשות זאת בעצמו (אם יכול מבחינה נפשית ובריאותית), להיעזר בבן משפחה קרוב או באמצעות אדם מקצועי אשר מתפקד ככותב סיפורי חיים. מומלץ בכתיבת סיפור חיים להגדיר מסגרת זמן כיוון שהזמן יקר מפז בגיל הזהב.
בבחירת אדם מקצועי לכתיבת סיפור חיים מומלץ להיפגש עם הכותב ולבדוק שהוא אכן מומחה ומנוסה בכתיבת סיפורי חיים ואף לבקש לעיין בסיפורי חיים שכתב בעבר, במטרה גם לבדוק האם אופן וסגנון כתיבתו תואם לרצונות המספר. כמו כן, הקשר והכימיה בין המספר לכותב חשובים מאוד גם בכדי שהכותב יכול להעביר את עמקי מחשבותיו ורגשותיו של המספר וגם בכדי שיהיה למספר נוח לשבת ולשוחח עם הכותב על אירועים רגשיים ואינטימיים.
בנוסף, חשוב שהמספר יהיה אדם בעל יכולת הקשבה גבוה ורגישות לסיפוריו של המספר. חלק מתפקידו של הכותב הוא לאסוף את החומר הרלוונטי לסיפור, כגון: תמונות, מסמכים, תעודות וכדומה.
לבסוף, לאחר איסוף החומר ותיעוד הראיונות, יערוך הכותב את הספר, עיצוב וכריכה על פי טעמו של מספר הסיפור.