בחירה בסוג דיור של בתי אבות איננה תמיד בשל אילוץ, בין אם מדובר באילוץ רפואי פיזי של מי מהקרובים אליכם, או באם מדובר באילוץ אירגוני בשל הקושי להעניק לקשיש את הטיפול הראוי לו הוא זקוק.
לא מעט פעמים ההחלטה על שיכון בתי אבות נובעת מהרצון לשדרג את חייו של הקשיש, החל מהנוחות שתוענק לו במעון, דרך המתקנים להם הוא נדרש, פעילות הפנאי האיכותית וכלה בחיי החברה העשירים עם בני גילו, חיי חברה ופנאי אותם לא יוכל להשיג בשום מקום למעט בתי אבות.
אז כיצד מחליטים האם הגיעה השעה לעשות את הצעד ולעבור מהמגורים בבית אליו כה רגילים אל מעונות בתי אבות או בתי דיור מוגן?
הסיבות כמובן שאינן אחידות, ומשתנות מאדם לאדם, בהתאם לאופיו, מצבו המשפחתי, מצבו הפיננסי, הסטטוס הבריאותי שלו או בשל העדפותיו האישיות. ישנן לא מעט סיבות סובייקטיביות בעד ונגד ההחלטה, ואלו משתנות מאדם לאדם.
אך מעבר לסיבות הסובייקטיביות המשתנות ישנן סיבות אובייקטיביות, שאינן משתמעות לשני-פנים, ושיש לבחון אותן היטב על מנת להגיע למסקנה האם הגיעה השעה לעשות את המעבר אל אחד מפתרונות הדיור לגיל הזהב, כגון דיור מוגן או בתי אבות.
בראש ובראשונה קיים מצבו הבריאותי של הקשיש. במידה והקשיש מתקשה להתנייד בכוחות עצמו, במידה והוא אינו מסוגל לבצע פעולות פשוטות ויומיומיות כגון להתלבש בכוחות עצמו, להתקלח בכוחות עצמו וכיוב', אין ספק שיש להעבירו אל מי מתוך בתי אבות או בתי אבות סיעודיים, בהתאמה לרמת הקושי שלו להתמודד עם פעולות אלו.
מעבר אל דיור של בתי אבות סיעודיים יתן מענה לכל בעיות אלו של הקשיש. הוא יזכה לסיוע בכל אותן פעולות בהן הוא מתקשה, הוא יזכה לסביבה מתאימה ובטוחה וכמובן שיוענק לו פיקוח רפואי סביב השעון.
בעיה נוספת שנוטים בדרך כלל לא להתמודד איתה עד שהיא כבר מעיקה, היא הנטל שהופך לפתע הקשיש על בני משפחתו. שהרי האקט של העברת קשיש אל בתי אבות אף פעם אינו נעים, ולרב מלווה בתחושה שכאילו משליכים אותו.
לא כך הם פני הדברים, טיפול בקשיש הוא מצב לא פשוט, גם אם מצבו הבריאותי תקין באופן כללי. הטיפול דורש תשומת לב רבה, משאבים רבים ואינספור התאמות למצבו, וזאת במאמץ משותף של כל בני המשפחה.
אם לא די בכך, ובהנחה שאכן יש למשפחתו את כל הזמן והמשאבים הנדרשים על מנת לטפל ולעזור לקשיש, הרי שלמרות הכל הם עדיין לא יהיו מסוגלים להעניק לו דברים מסויימים להם הוא יזכה כאשר יבחר במעונות בתי אבות, למשל - חיי חברה עשירים ומגוונים עם בני גילו. ישנם לא מעט בתי אבות עם חתך מסויים המתאים בדיוק לקשיש, בין אם בשפה מסוימת או מוצא מסוים, ולמעשה מדובר במעלה שאף אחד מבני המשפחה לא יוכל להעניק לו.
דוגמאות נוספות לפעילות שאותה המשפחה, ככל שתשתדל לעטוף אותו באהבה, לא תוכל לספק עבורו, הן למשל פעילויות הפנאי העניפות שמתקיימות בתוך בתי אבות, ומחוצה אל בתי אבות, החל מקורסים של ריקוד, תנועה, ציור או מחשבים, דרך סרטים, מוזיקה ומוזיאונים וכלה בטיולים אשר מותאמים במיוחד לבני גילו.
טיפול בקשיש, כאמור, אינו כולל ביקור פעם בכל זמן נתון, אלא דורש עבודה רבה ותשומת לב אמיתית לבעיותיו ולצרכיו, וזאת כאשר המדובר הוא רק בצרכיו החומריים. בתי אבות ממלאים בעבורו את צרכים אלו, בתוספת פעילויות וחיי חברה אשר מסייעים לשמור על נפש בריאה.