מהו " מרוץ הסמכויות"?
החוקים בתחום דיני המעמדהאישי בישראל, ראשיתם בחקיקה מנדטורית, אשר קבעה, כי על ענייני המעמדהאישי, יחול הדין האישי של האדם. "דין אישי", הוא הדין של העדה הדתית אליהמשתייך האדם ובלבד שתהה זו עדה דתית מוכרת.
במרוצת השנים שלאחרהקמת המדינה, הצטמצם תחום התפרסותו של הדין האישי, הדתי, בעקבות חקיקהאזרחית שהסדירה תחומים שונים בענייני המעמד האישי.
חוק שיפוט בתידין רבניים (נישואין וגירושין) תשי"ג 1953, קובע את סמכותם הייחודית של בתיהדין הרבניים לדון בענייני נישואין וגירושין של יהודים, שהם אזרחים אותושבים של מדינת ישראל.
חוק בית המשפט לענייני משפחה, תשנ"ה 1995, קובע את סמכותו של בית המשפט לדון בתובענות בענייני המעמד האישי, כמפורט בסעיף 1 לחוק.
רוצהלומר, ככל שהדבר נוגע לאקט הנישואין או הגירושין, לבתי דין הרבניים ישסמכות ייחודית לדון, בכל שאר התחומים הקשורים במעמד אישי, כגון: מזונות,מדור, אימוץ, ירושה, יחסי ממון בין בני זוג, אלימות במשפחה, ידועים בציבורועוד, יש לבית הדין הרבני ולבית המשפט האזרחי, סמכות באופן מקביל, אם כי,בתחומים מסויימים בענייני מעמד אישי, נדרשת הסכמת כל הצדדים המעורבים בהליךלשם הקניית סמכות לבית דין רבני לדון בתובענה.
נוכח מורכבותה שלהמסגרת הנורמאטיבית בתחום המעמד האישי, הן מבחינת הערכאה הדנה וכפועל יוצא,גם מבחינת הדין החל, הופכת הסיטואציה של פירוק תא משפחתי, שהינה קשהוכואבת ובעלת השלכות על בני הזוג ובני המשפחה הקרובה והמורחבת, כאחד,למסובכת עוד יותר.
בייחוד, אם הדואליות לעיל, עלולה לעודד תחרות ביןהצדדים, למהר ולהגיש תובענות בערכאה המשפטית (בית דין רבני או בית משפטלענייני משפחה), אשר לטעמם עשויה להביא להם תוצאות טובות יותר, ובעצם הגשתהתובענות להקנות את הסמכות לדון, לאותה ערכאה משפטית.
מרוץ הסמכויות, השלכותיו –
המרוץ,אם אכן מתקיים במקרה נתון, מוזן, לא אחת, מתפיסות רווחות, לפיהן, בתי הדיןהרבניים נוטים לפסוק לטובתם של גברים ואילו בתי המשפט לענייני משפחה, הםהערכאה המשפטית הצפויה לפסוק לטובתן של נשים.
עו"ד קוהלי סבור, כי הדברים אינם פשוטים והתפיסות לעיל, אינן משקפות את המציאות נכוחה.
לשיטתו,יש לבחון את הדברים לגופם, בנסיבותיו של כל מקרה ומקרה ולקבל החלטהאסטרטגית, שמכוחה תושג התוצאה המשפטית הטובה ביותר עבור הלקוח או הלקוחה. בכל מקרה, יש להימנע ממרוץ עיוור.
סייג לחוכמה – שתיקה
חשובלזכור, כי לא פעם פותחים שני בני הזוג בהליכים מקבילים בשתי הערכאות, וזאתמבלי ליידע את הצד השני. בעבר נהוג היה, כי הערכאה שתקבל את הסמכות לדון,תהיה זו שמבחינה כרונולוגית, היתה הראשונה בזמן, אליה הוגשו כתבי הטענות.במילים אחרות, הסמכות נקבעה על פי הסדר הכרונולוגי של הגשת כתבי הטענות. כיום, נוכח המודעות למרוץ הסמכויות, שונתה גישתן של ערכאות המשפט, ובמקרהשל הגשה מקבילה, תבדוק כל אחת מן הערכאות את שאלת סמכותה לדון בנושא (נקבעבבג"צ 8497/00 פלמן נ' פלמן).
עיקרון הכיבוד ההדדי – וסייגיו
עיקרוןהכיבוד ההדדי קובע, כי שמשקנתה ערכאה שיפוטית סמכות לדון בתיק נתון, חלהעל הערכאה המקבילה חובה לכבד את סמכותה ולהימנע מלדון באותו תיק, באופןמקביל.
לצדדים שמורה הזכות לערער על החלטתה של הערכאה השיפוטית, מכוחהנקבעה סמכות הדיון, עם זאת, ערעור, כאמור יתקבל רק כאשר נפל פגם מהותיכלשהו בהחלטה הראשונה. (הסכם גירושין)
הכותב הוא עו"ד לגירושין, עו"ד לדיני משפחה