תאונות דרכים. איך רצוי לטפל בתאונות הדרכים.
התאונות בדרכים מתרחשות נכון להיום, כיוון שאין ביכולתנו למנוע אותם.
נוכל למנוע את התאונות בדרכים, במידה ונבין שאנחנו צרכים לעשות לעצמנו סדר תודעתי חדש.
עם סדר תודעתי אחר, חדש, נוכל להשתדל ולהימנע מתאונות בדרכים!
האם הכסף הוא שיקול בהגנה ושמירה על חיינו?
לדעתי, התשובה היא לא!!!
כמה דברים מינימאליים שרצוי לבצע:
עלינו לתכנן ולייצר רכבים איטיים יותר, רכבים ממוגנים יותר מפגיעות כלשהם ומפגיעות כתוצאה מתאונה, בעלי כריות אוויר שמגינות עלינו מכל הכיוונים, אבל בעיקר לבנות את המכוניות מסיבי פחמן, כמו שבונים מכוניות שמשתתפות במרוצים, שמאפשרות הגנה לנהג גם במהירויות שהן מעל מאתיים קמ"ש, ולא כמו שבנויות המכוניות כיום, שהן עשויות מחומרים שלא מאפשרים הגנה לנוסעים, כנראה בגלל שיקול העלויות הכרוכות בדבר.
מומלץ ורצוי בחבישת קסדה בנסיעה ברכבים שלא ממוגנים היטב.
כל הנוסעים רצוי שיחגרו עם חגורת בטיחות.
בנית קו הפרדה, ורצוי שהחומרים יהיו מחומרים מתאימים שקולטים ובולמים את האנרגיה הקינטית, בין שני כיווני הנסיעה המנוגדים בכל הכבישים, וזאת על מנת למנוע התנגשויות חזיתיות.
הפרדה גם בין הכביש וצידי הדרך בכול הכבישים, וזאת כדי למנוע מרכבים לסטות ולהתהפך לצידי הדרכים.
להזיז או להוריד את כול העמודים למיניהם והעצים והפרסומות בצידי הדרכים ומאמצע הנתיבים המנוגדים, וזאת כדי שרכבים לא יפגעו מהם ויתרסקו עליהם.
לבטל את פניית הפרסה לרכבים ולבנות מעבר לכיוון הנגדי שהוא תת קרקעי או על קרקעי, וזאת כדי למנוע התנגשות בין כלי הרכבים.
להוריד את כל שלטי הפרסום וטלביזיות הענק, שנמצאים בצידי הדרכים שמבלבלים את הנהגים.
לבטל ולהוריד את כול התמרורים, שכמעט וכול הנהגים לא זוכרים מה המשמעות שלהם, ובמקומם לשים שלטים בכתב יד ברור ולא שלטים מצוירים, כדי שאפשר יהיה לקרוא ולהבין.
הפרדה בין המדרכה לכביש, כדי למנוע פגיעה בהולכי רגל ע"י רכבים.
ביטול מעברי החצייה להולכי רגל בכבישים, ובניית מעברים שהם תת קרקעיים או על קרקעיים, כדי למנוע פגיעת רכבים בהולכי הרגל.
ביטול כול הרמזורים והצמתים ובניית מעברים שהם תת קרקעיים או על קרקעיים, וזאת כדי לאפשר לתנועה לזרום וגם למניעת תאונות.
בניית מקומות מנוחה, שירותים ותקשורת במרחק סביר אחד מהשני, לצידי הדרכים, וזאת כדי שנהגים לא יעצרו את רכבם בצידי הכביש ויסכנו את חייהם.
בנהיגה רצוי לסגור פלאפונים, רדיו, טלביזיות, די.וי.די ומכשירי קשר ולהתרכז בנסיעה בלבד.
רצוי שהנהג יימנע משיחה או ויכוחים כלשהם ושיתרכז בנהיגה בלבד.
ביטול מעברי החצייה להולכי רגל דרך מסילות הרכבת, ובניית מעברים שהם תת קרקעיים או על קרקעיים, וזאת כדי למנוע פגיעת הרכבת בהולך הרגל.
ביטול מעברי החצייה של רכבים דרך מסילות הרכבת, ובניית מעברים תת קרקעיים או על קרקעיים, וזאת כדי למנוע התנגשות בין רכב נוסע לרכבת נוסעת.
הפרדה בין פסי הרכבת לכביש.
חגירת חגורת בטיחות בכול אמצעי התחבורה הציבורית.
תאורת לילה צריכה להיות בכול הכבישים.
שדות תעופה צריכים להיות ממוקמים במקומות מבודדים ולא במקומות מיושבים באנשים.
על המטוסים להימנע מלעבור מעל מקומות מיושבים באנשים.
תחבורה ציבורית צריכה לעבוד שבעה ימים בשבוע, וכך ימנעו אנשים ובמיוחד הילדים שמבלים בימי שישי ושבת מלנסוע ברכבם הפרטי, כלומר בימי הבילוי של הנוער, וגם צריכה להיות תחבורה ציבורית עשרים וארבע שעות ביממה.
מרוב שיש כל כך הרבה סוגים של רכבים, משאיות, אופנועים ואמצעי תחבורה אחרים, והפרסום של היצרנים והסוכנים הוא אינטרסנטי כדי להרוויח כסף, כמעט בלתי אפשרי לדעת מה בטוח לנו יותר ונקי יותר לאיכות הסביבה לאנשים שרוצים לרכוש רכב, את הגישה הקיימת כיום רצוי לשנות.
אופנוענים ולרוכבי אופניים רצוי שהם ימנעו מהסיכון שכרוך בנסיעה על הכביש.
יש להסדיר לאופנוענים ולרוכבי אופניים מקום מיוחד שיוכלו לרכב שם, כדי להימנע מנסיעה על הכביש, ורצוי שיהיה להם את כל אמצעי המיגון לנסיעה בטוחה.
רכב כבד, משאיות רצוי שינועו בכבישים בשעות הלילה, כאשר התנועה בכבישים דלילה, ובכך הם לא יסכנו את התושבים ורכבים אחרים.
יש להסדיר מסלולי מרוץ לכול ענפי הרכב המוטורי, כדי שלא יתחרו על הכבישים ויסכנו אנשים, רכבים ואת עצמם.
האם סלילת הכביש כאן נעשית בשיטה הכי טובה בעולם? ואם לא למה? רצוי לסלול את הכבישים בשיטה הכי בטוחה הידועה הקיימת בעולם.
הנסיעה בדרכים מטרתה להביא אותנו ממקום למקום בבטחה!
ולכן ההתייחסות למטרת הנסיעה בדרכים לא צרכה להיות לשם ההנאה או לשם כול ריגוש אחר, אלא עניינית!
נסיעה תחת השפעה של מחלה ו/או תופעות פיזיולוגיות ו/או אלכוהול, סמים, תרופות, סיגריות או אכילה ושתייה בעת הנסיעה מסכנת את הנהג והנוסעים שעימו ואנשים אחרים.
הקטנת מהירות המכוניות והרכבות.
בקרת פיקוח על כול ענפי התחבורה, כדי שיהיה סדר וביטחון.
תהליך הלימוד של התיאוריה ולימוד הנהיגה וצבירת הניסיון בנהיגה רצוי שיהיה מעמיק יותר וארוך יותר ללא כל תשלום כספי, כלומר בחינם, וללא לחץ כדי לסיים.
במקרה שהנהגים טועים יש להסביר להם את הטעות שעשו בסבלנות ולא להשתמש בשיטת הענשה שגורמת לנהגים להיות עקשניים, אסרטיביים ומניפולטיביים, ולא להבין את מהות הטעות שהם עשו.
רצוי לארגן עזרה ראשונה ופינוי מהיר של נפגעי התאונות בדרכים לבתי החולים באופן המידי.
רצוי לארגן עזרה מהירה לנהגים שנתקעים בדרכים.
רצוי לארגן אמצעי תקשורת לנהגים למקרה שהם נתקעים בדרכים או לכל מקרה אחר, ועוד...
כל זאת עד שנגיע לרמה התפתחותית מתקדמת יותר, שתהיה בעל סדר תודעתי חדש, אחר, שבו בני האנוש ייסעו ברכבם באמצעות בקרה ושליטה על ידי בקרים, ועד שנחיה במציאות שבה לא יהיה שיקול כספי כדי שנשמור ונגן על עצמנו, עד שכולנו נחייה בהרמוניה ללא אגואיזם והאינטרס הכספי הידוע כיום.
כול הסעיפים המוזכרים מעלה רצוי שיתבצעו אך ורק מתוך הבנה, רצון ובנית היכולת לשינוי הרגלים שגויים, ולא מתוך כפיה או הענשה.
ההתייחסות לנהג רצוי שתהיה מתוך הבנה, ואינה צריכה להיות מתוך הענשה שגורמת לנהג לפחד, הפחד שנתון בו הנהג ששגה גורמת לו להיות אגואיסט, אינטרסנט ומניפולטיבי, לכן רצוי להסביר לנהג שיבין את טעותו כשהוא רגוע ויודע שהוא לא ייענש על הטעות שעשה, התייחסות כזו לנהג תאפשר לו לקחת את האחריות על הנהיגה שלו על עצמו בלבד, ובעיקר להבין מבחינה תודעתית שהוא זה שיצטרך לחיות בסבל עם מעשיו, שזהו הכלא האכזר ביותר הקיים, שממנו יצטרך יהיה הנהג להבין איך להשתחרר.
השינוי האישי והחברתי יתרחש רק כאשר נבין, נרצה, ונבנה לעצמנו את היכולת לשנות הרגלים שגויים.
יוסי קרמר מייעץ ומכוון למודעות עצמית והתפתחות אישית.
לבלוג שלי http://blog.tapuz.co.il/yosikramer
טלפון 048224276.