"ידועים בציבור" – המושג בקליפת אגוז.
זוגות אשר בחרו לשזור את גורלם זהבזה ולקיים מסגרת של חיים משותפים, מבלי להינשא, מצויים למעשה במערכתיחסים, המוכרת לכולנו בשם "ידועים בציבור".
מובא ע"י עו"ד להוצאה לפועל, עו"ד לגירושין, איתן קוהלי
בישראל,יכנסו לגדר "ידועים בציבור", מי שבחרו לנהל מערכת יחסים זוגית בדרך זו,כפי שנוהגים לעשות זוגות בעולם המערבי. בנוסף, זוהי מסגרת, שתיבחר בליתברירה על ידי מי שמנועים להינשא, כדת משה וישראל. כגון: זוגות של כהןוגרושה ופסולי חיתון.
המחוקק הישראלי לא הגדיר את המונח "ידועים בציבור" בחקיקה ובדומה אין חוק המסדיר את זכויותיהם וחובותיהם של ידועים בציבור.
ככלשהדבר נוגע לזכויות של ידועים בציבור כלפי צדדים שלישיים, הרי, שנמצאהתייחסות של המחוקק לידועים בציבור, בסדרה של חוקים הנוגעים לבני זוגנשואים, בכלל זה, חוקי הביטוח הלאומי, הגנת הדייר, קצבאות לניצולי שואהועוד.
גישת המחוקק בתחום הזכויות כלפי צדדים שלישיים, היא להצטמצםלמתן זכויות בעלות אופי כלכלי – סוציאלי. זכויות בעלות אופי הצהרתי, נמנעהמחוקק מלהעניק לידועים בציבור. כך למשל, בפקודת הראיות [נוסח חדש] התשל"א1971, זכותו של בן זוג שלא להעיד כנגד רעהו, שמורה רק לבני זוג נשואים.
ככלשהדבר נוגע לזכויות של ידועים בציבור שהם תוצאה מהקשר הזוגי, נמצאהתייחסות למוסד הידועים בציבור, בחוק הירושה, קרי, הסדרים הקובעים אתזכויותיו של בן הזוג, שנותר בחיים מעיזבונו של בן הזוג שהלך לעולמו.
במקרה של פירוד בני הזוג, לא נמצא, כאמור, הסדר חקיקתי, אלא פתרון יציר הפסיקה.
חלוקתהרכוש הופכת ברגעים מסוג זה לאחת מהסוגיות החשובות ביותר על סדר יומם שלבני הזוג, מה בפרט, ש"תנאי הכניסה" לקטגורית ידועים בציבור, הם תנאים כניסהקלים יחסית, בהיעדר מינימום של זמן לאורכו של הקשר הזוגי ובהיעדר תנאי סף,לטיבו.
מהו העיקרון המשפטי לפיו יחולק הרכוש בין ידועים בציבור בעת פרידה?
כאמור, בהיעדר הסדר חקיקתי, מחיל בית המשפט הסדר יציר הפסיקה, הלכת השיתוף.
מכוחהשל הלכה זו, המוחלת גם על זוגות נשואים, שנישאו לפני 1974 , מועד תחולתושל חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג 1973, נבחן קיומם בפועל, של שניתנאים מצטברים:
בני הזוג ניהלו אורח חיים תקין
בני הזוג השקיעו "מאמץ משותף" לשמירה על תקינותו ופעילותו של משק הבית המשותף שלהם, תוך תרומה כספית לניהולו של משק הבית וטיפוחו
קיוםבפועל של התנאים המצטברים לעיל, עשוי להעיד על קיומה של חזקה, לפיה,התכוונו הצדדים לשיתוף בנכסים המשמשים אותם בחיי היום יום, או בנכסים אשרנרכשו על ידיהם במשותף, במהלך החיים המשותפים.
בכל הנוגע לשיתוף בנכסיםאחרים של מי מהם, לרבות כאלה שנצברו על ידי כל אחד בנפרד, גם במהלך החייםהמשותפים, תידרש ראיה נוספת שתעיד, על כוונת שיתוף בנכס מסוים או בכללנכסיו האחרים של בן הזוג.
במילים אחרות, העיקרון המנחה, בדיון בשאלתחלוקת הרכוש של בני זוג, ידועים בציבור, לפיו פועל בית המשפט במדינת ישראלבבואו לפסוק בתביעות רכוש, של ידועים בציבור, הנו, כי בני זוג, אשר בחרובמודע שלא להינשא, לא היו בהכרח חפצים בחלוקת כל רכושם, גם אם חיו תחת קורתגג אחת במשך תקופה מסויימת וניהלו אורח חיים תקין.
עוד לקריאה - עו"ד לידועים בציבור
אילכך – במקרה של מחלוקת בין הצדדים, יוטל נטל ההוכחה על קיומה של חזקהלשיתוף בנכסים שבמחלוקת, על הצד שמבקש לקבל זכויות בעין או בשווי באיזהמנכסיו של בן הזוג. היינו, הצד הטוען לשיתוף, צריך להוכיח, בדיעבד, כילבני הזוג היתה כוונה בהסכמה לשיתוף בנכס או בנכסים נשוא המחלוקת.
חשובלציין, כי נטל ההוכחה הרובץ לפתחו של בן/בת זוג ידועים בציבור בשאלה שלמחלוקת רכושית, כבד יותר, מנטל ההוכחה הדרוש עת מדובר בזוג נשוי.
כיצד מומלץ לנהוג?
משרדעו"ד קוהלי לדיני משפחה, תומך בעיגון הכוונות וההסכמות של בני הזוג בהסכםמסודר. ראוי, לשיטתו, שהצדדים יבררו בינם לבין עצמם את גדרי התקשרותם,רצונותיהם וכוונותיהם לעתיד ויסדירו זאת בהסכם, למניעת כל מחלוקת או איהבנה בעתיד, בייחוד נוכח היעדרה של חקיקה המסדירה את הזכויות והחובות שלידועים בציבור.
יצוין, כי משרד עו"ד קוהלי סייע לא אחת גם לזוגות,אשר בהיעדר הסכם, כאמור, נאלצו לקיים הליכים משפטיים בגין המחלוקות שנתגלעוביניהם.
עם זאת, ככל שיש בידי הצדדים לערוך הסכם למיצוי זכויותיהם וחובותיהם ההדדיות, הרי זה מבורך.