במאמר הקודם הצבעתי על התחרות העצומה הקיימת בין נוטריונים המתחרים על אותם לקוחות, ועל אותן העבודות.
לקוח שהגיע דרך האינטרנט, מחזיק מולו רשימה של אינסוף נוטריונים, אתרים מפתים שלהם, וכעת הוא מרים טלפון ומשוחח עם הנוטריון הראשון שהחליט לפנות אליו. בדרך כלל יהיה זה הנוטריון המופיע בראש הרשימה. השיחה הראשונה הזו היא קריטית מבחינתו של הנוטריון. חשיבות השיחה הראשונה הזו דומה לחשיבות של שיחה ראשונה לגבי כל ענף ומקצוע, רופא, מהנדס, צבעי, נגר וכד'. אלא שלהבדיל מאחרים, על הנוטריונים חלים כללי האתיקה המקצועית של עורכי הדין, ובנוסף כללי האתיקה החלים עליהם מכוח חוק ותקנות הנוטריונים. הם מאוד מעוניינים בעבודה מחד, אך חוששים מאידך שלא לחרוג מהמותר להם על פי הכללים כאמור. בשיחה הזו עולים מספר נושאים, כגון עלות העבודה, משך הזמן, מידת בקיאותו של הנוטריון בחומר שאמור להיות מועבר אליו לביצוע, האם ביצע עבודות דומות בעבר ולמי, האם יש לו ממליצים, האם הוא מבצע עבודות נוספות הקשורות בעבודה הנוטריונית, כגון, החתמות מסמכים במשרדי הממשלה השונים, או הטבעת חותמת אפוסטיל על גבי האישורים הנוטריונים שהא מנפיק, החתמת השגרירויות ואפשר ויועלו נושאים נוספים.
בתום שיחת הטלפון הזו, יזדרז הלקוח הפוטנציאלי, בדרך כלל, ויערוך שיחה דומה עם נוטריון אחד או יותר נוספים, וסביר שיעלו אותם נושאים.
לאחר שקיים את השיחות עם מספר נוטריונים, יצטרך הלקוח המיועד להחליט במי הוא בוחר. ההחלטה שלו תהיה מורכבת, כמובן, מההיבט של עלות העבודה, אך גם ממכלול הנתונים הנוספים שיובהרו לו, על פי רשימת הנושאים הנ"ל. ברור שגם מידת נעימות השיחה, והתרשמותו הכוללת מהאתר והאדם מהצד השני של הקו, שאתו דיבר.
אם ניקח בחשבון את התחרות הפרועה שבין הנוטריונים בפרסומים השונים ( שגם עליהם חלים כללי אתיקה מקצועית ) שיחות הטלפון עם לקוחות, כפי שפורט לעיל, ועובר לביצוע העבודה ומסירתה ללקוח ( שגם על כך חלים כללי אתיקה מקצועית ושאר הוראות חוקים ותקנות למיניהם ), נגיע למסקנה שצריך למצוא איזה שהם כללים, איזה שהוא פיקוח, כדי להסדיר את הנושאים הללו, באופן אפקטיבי, על מנת שבאמת ייושמו הכללים של "שמירה על כבוד המקצוע", ואמינות הנוטריונים בעיניי הציבור תוכל להישמר. על אופן הסדרת הנושאים הללו- במאמר השלישי.