אם יש איזשהו סוג של משחקים המעלה בי נוסטלגיה אמיתית הוא דווקא משחקי החצר, המשחקים החברתיים שכולנו נהגנו לשחק בתור ילדים. אם מדובר בתופסת, מחבואים או אפילו שלושה מקלות או "גומי" לבנות, כל משחק שכזה מעלה בנו מיד זכרונות ילדות.
אך, כאמא לילדה בת 30 למדתי להכיר גם את הנוסטלגיה של דור העתיד. מסתבר, שקיימת נוסטלגיה מודרנית, "משודרגת", למשחקי הילדות שאנו מכירים.
אם בשעות אחר הצהריים החמות אנו העדפנות לצאת לחצר, לפגוש את הילדים של השכנה ולהתחיל לשחק בתופסת עד שעות הערב המאוחרות, הרי שילדתי בגיל העשרה העדיפה לעשות זאת אל מול המחשב.
במהלך שנות ה- 80, שנותיי הצעירות יותר (והיפות יש לומר), התפתח לו משחק מחשב ומחשבת מפורסם עד היום, הידוע בשמו העממי "פקמן".
כמשפחה עם מפרנס בתעשיית ההיי טק, הרי שכמעט ומיד היה בביתנו אחד המחשבים מהדגמים הכמעט ראשונים שיצאו לשוק.. ולאחר כמה שנים, הכיל אותו מחשב את משחק פקמן המפורסם.
עוד בשנים הללו ישבה ילדתי הקטנה אל מול המחשב, מרותקת לצבעים ולקולות שהנפיק המשחק. כמו שיכולנו אנו לשחק פקמן שעות מבלי לשים לב לשעון המתקתק, כך יכולה הייתה גם היא לשבת ולהעביר זמנה בנעימים עם חברה החדש.
מאז ועד היום עברו ימים רבים והטכנולוגיה התחדשה, אך דבר אחד לא השתנה במשפחתנו היקרה. גם היום, בזמן ארוחות משפחתיות מבורכות, תמיד מוזכר המשחק המפורסם, והנוסטלגיה המודרנית אותה הוא גורם לילדתי.
והרי זה פלא, ניתן היום, בעזרת הטכנולוגיה העכשווית, למצוא את המשחק המפורסם פקמן גם ברשת האינטרנט וגם עדיין כמשחק למחשב. ילדתי גילתה סוד זה לפניי ואף הגדילה לעשות! לא רק שהתחילה לשחק בו בעצמה, אלא גם לימדה את ילדיה הקטנים את רזי המשחק, ויחד הם יושבים לשעות של הנאה אל מול המחשב...