ביום שלישי האחרון, 12.07.2011, התקיים במסגרת התוכנית "פוליטיקה"בערוץ הראשון, דיון בנושא הצעת החוק של ח"כ יוליה שמאלוב ברקוביץ' לביטולחזקת הגיל הרך.
בכל שנה, כ-10,000 זוגות בישראל מתגרשים וכתוצאה מכך מתפרקות המשפחותשהקימו בני הזוג הנפרדים.בשל פירוק התא המשפחתי מתעורר הצורך להסדירנושאים שונים, בין היתר, שאלת המשמורת על ילדיהם המשותפים של בני הזוגהנפרדים.חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות תשכ"ב 1962 (להלן: "חוקהכשרות"), קובע את חזקת הגיל הרך, היינו, שילדים עד גיל 6 יהיו אצל אמם ככלשאין סיבות מיוחדות הסותרות את החזקה.הלכה למעשה הורחבה החזקה באמצעותפסיקת בתי המשפט אשר נוטים להקנות את המשמורת על הילדים המשותפים של בניהזוג הנפרדים, לאם.
מציאות משפטית זו, איננה נותנת בהכרח מענה לשינויים חברתיים – תרבותייםבכלל ולאלה שמתרחשים ביחסיהם של אבות וילדיהם, בפרט, בהיות אבות רביםמעורבים כיום בכל תג ותו בחיי ילדיהם, תוך תרומה מלאה לגידולם וחינוכם שלהילדים.
על רקע זה, הוקמה בשנת 2006 ועדה ציבורית אשר נועדה לבחון מחדש אתהכללים הקבועים בחוק הכשרות בכל הקשור לשיתוף ולחלוקה של האחריות ההוריתבעת הגירושין של ההורים ולאחריהם, דגש הושם על בחינת הצידוק להמשך תחולתהשל חזקת הגיל הרך.המלצת הביניים של הועדה היתה שיש לבטל את חזקת הגיל הרךולקבוע את משמורת הילדים באופן פרטני בהתאם לנסיבותיו של כל מקרה ומקרה.ארגוני נשים ביקרו המלצה זו, בין היתר בטענה, כי בכך מוקנה כלי מיקוח נוסףבידי הגברים לשיפור עמדות ולסחטנות בהליך הגירושין ובהסכם גירושין.
מנגד, נטען, כי עקרון טובת הילד מחייב דווקא בחינה עניינית של שאלתהמשמורת, בכל מקרה ומקרה וכי הכרעת מחלוקות בשאלה זו, תחת חזקה, חזקת הגילהרך, הינה לא שוויונית וחסרת אחריות.
כעו"ד ותיק המתמחה בתחום המעמד האישי, אני נוטה להסכים עם עמדתה של פרופ'פנינה קליין, כלת פרס ישראל לחינוך וראש הועדה לגיל הרך, אשר לקחה חלקבדיון שנערך בתוכנית, לפיה, לא ניתן להחליט בהכללה כי רק האם או רק האב הםהנכונים לגידול ילדים.כל מקרה צריך להבחן לגופו.מעורבותם של שניההורים בחייהם של הילדים היא נדרשת והכרחית וההחלטה למי מהם תימסר המשמורתעל הילדים צריכה להתקבל בהתבסס על חוות דעתם של גורמים מקצועיים. בנוסף,אני מאמין כי באמצעות הליך של גישור, יוכלו בני הזוג הנפרדים להגיע להבנותולהסכמות, בשאלת המשמורת, בהתאם לאורח החיים שניהלה המשפחה לפני המשברוהפרידה, באופן שהקשיים והטלטלה שעוברים ילדי בני הזוג הנפרדים בעטיים שלהגירושין, ימוזערו עד כמה שניתן.
הכותב הוא עו"ד לגירושין, עורך דין לדיני משפחה