גירושי ההורים מביאים לפירוק היחידה המשפחתית ופוגעים בראש ובראשונהבילדיהם המשותפים של בני הזוג. לפגיעה זו, היבטים שונים, בהם גם ההיבטהכלכלי. היחידה המשפחתית שתפקדה ברב המקרים גם כיחידה כלכלית אחת, איננהעוד ומתעורר הצורך בהבטחת צרכיהם של הילדים, על אף הפירוד של ההורים ופירוקהתא המשפחתי, כאמור.
מובא ע"י עו"ד לדיני משפחה, עו"ד לגירושין, איתן קוהלי
החוקלתיקון דיני המשפחה (מזונות) תשי"ט – 1959 מהווה את המסגרת הנורמטיביתלעניין חובת תשלום מזונותיהם של ילדים קטינים. הכלל, המעוגן בסעיף 3(א)לחוק, קובע את חובתו של אדם לשאת במזונות ילדיו על פי הדין האישי החל עליו.החריג, המעוגן בסעיף 3(ב) לחוק, קובע את הוראותיו של החוק, כברירת מחדל,מקום שלא חל במקרה נתון דין אישי ו/או מקום שהדין האישי אינו מחייב לשאתבמזונות הילדים הקטינים.
הדין האישי החל על בני זוג יהודיים לענייןחיוב המזונות, הוא המשפט העברי המבחין בין מזונות בגין צרכים הכרחיים, חובהבסיסית לקיום מדין תורה, המוטלת על האב בלבד, לבין מזונות בגין צרכיםרחבים יותר, מותרות מדין צדקה, שהחובה לשאת בהם מוטלת על שני ההורים בהתאםליכולותיהם הכלכליות. הבחנה נוספת היא גיל הילד. היינו, לגבי ילד עד גיל6, החיוב הוא בגין צרכיו ההכרחיים של הילד ומוטל על האב בלבד. לגבי ילדבגיל שבין 6 ל 15, מחייבים את האב בצרכיו ההכרחיים של הילד ואת שני ההורים,מדין צדקה, ביחס לצרכיו הרחבים יותר של הילד, בהינתן שיש להם אפשרותכלכלית לעמוד בנטל זה. לגבי ילד בגיל שבין 15 ל 18, מחייבים את שני ההוריםמדין צדקה בלבד. ההלכה הפסוקה, הרחיבה את חובת תשלום המזונות לגיל שבין 18לגיל 21 וקבעה שבגילאים אלה, יעמוד היקף החובה על 1/3 מסך המזונות ששולמועד גיל 18.
המשפט העברי מטיל, כאמור, את החובה לקיום צרכיו ההכרחיים של הקטין על האב.
היקףהחובה נפסק בשולחן ערוך, שם נאמר: "בניו ובנותיו עד בני שש חייב ליתן להםכסות וכלי תשמיש ומדור ואינו נותן להם לפי עשרו אלא לפי צרכן בלבד" (שולחןערוך, אבן העזר, ע"ג, ו).
הפסיקה האזרחית הרחיבה ופירטה את היקפה של החובה המוטלת על האב וקבעה:
"…סעיפיהתצרוכת שנחשבים למינימום הכרחי הם: דיור (שכר דירה והוצאות דיור שוטפות –אחזקת דירה, ריהוט וציוד לבית, מים , חשמל, גז, ארנונה וטלפון), מזון,ביגוד, הנעלה, חינוך ובריאות. יש ויכללו בסל זה הוצאות מיוחדות לקטין אשראינן נכללות בסל של קטין אחר, כמו הוצאות רפואיות מיוחדות, שיעורים פרטייםבשל קשיי למידה מאובחנים וכיוצ"ב. מה שמעבר לכך (כגון: צעצועים, חופשות,ביגוד וצרכי חינוך מעבר למינימום הנדרש) נכללים במסגרת מזונות מדיןצדקה".(תמ"ש (ירושלים) 22601/03 מ.ר. ואח' נ' ד.פ.ר)
שיעור מזונותיוההכרחיים של קטין, הועמד על ידי הפסיקה על סך של 1,250 ש"ח בתוספת רכיבמדור, המהווה חלקו של הקטין בעלות שכר דירה/משכנתא ובהוצאות הנלוות לאחזקתהבית לפי הפירוט הבא:
• ילד אחד – 30% מסך עלויות המדור.
• שני ילדים – 40% מסך עלויות המדור.
• שלושה ילדים ומעלה – 50% מסך עלויות המדור.
חובתהאב בתשלום מזונות הילדים, מהווה נדבך בהסכם הגירושין. על פרק מזונותהילדים בהסכם הגירושין, מרחפת לעיתים קרובות סכנה של ניגוד אינטרסים. מחד,האינטרס של בני הזוג, ההורים, להשיג את הפירוד תוך הבטחת זכויותיהם באופןהמרבי, ביחס להסדרים הרכושיים ביניהם. מאידך, האינטרס של הילדים, הבטחת רמתהחיים של ילדי בני הזוג, שתיוותר בעינה, כפי שהיתה, לפני שהתא המשפחתיהתפרק. נדרש על כן שכלול, בין טובת הילד והבטחת צרכיו, לבין הזכויותהרכושיות של ההורים הנפרדים לבין היכולות הפיננסיות שלהם. עו"ד קוהליסבור, כי שיכלול זה מושג בדרך הטובה והיעילה ביותר באמצעות הליך של גישור. לשיטתו, מגשר מוסמך ומקצועי, יכול לסייע לצדדים להגיע להבנות ולהסכמותשיהיה בהן ליישם את השכלול הנדרש, כאמור, ובין היתר גם לצפות פני עתידולקבוע בהסכם מנגנונים להתמודדות עם נסיבות החיים שעלולות להשתנות, בכללזה, גידול/קיטון משמעותי בצרכי הקטין ובכך למנוע סכסוכים ואי הבנות בעתיד.
עוד לקריאה - עורך דין לדיני משפחה