כוסות רוח והקזת דם מאמר ח' - מיקום/אדם דובז'ינסקי

כוסות רוח והקזת דם מאמר ח' - מיקום/אדם דובז'ינסקי

תקציר:

תקציר:

זהו המאמר השביעי בנושא כוסות הרוח והקזת הדם, והשני לעסוק בצד הקליני.  המאמר סוקר סוגיות לגבי מיקומי הכוסות.

בין היתר הוא עוסק בגישות העקרוניות לסוגיה - לרבות גישה קיצונית שאינה מייחסת חשיבות למיקום הכוסות אלא לעצם הצבתן, במאפייני נקודות מותרות ואסורות, וכמובן בפירוט נקודות ספציפיות.

נכתב ע"י אדם דובז'ינסקי

Location

General

§ 1.             מייד נדבר על מקום העמדת הכוסות.  במאמר אחר, המלצנו למטפל הבלתי מוסמך לקבל "מרשם כוסות רוח" ממומחה, וגם זו דרך מצוינת לדעת היכן כדאי להציב את כוסות הרוח.  כאן ניתן התוויות כלליות - המלצות על נקודות שונות [‎§ 12 מתחת ואילך].

ההמלצות דלמטה יכול שיהיו רלוונטיות ביתר שאת, כאשר מדובר בכוסות עם מגנטים.  המגנטים עשויים ללחוץ ממש על נקודות ספציפיות, ולדמות דיקור.  בזה האופן, הלכות האקופונקטורה השונות הופכות להיות רלוונטיות גם לטיפול בכוסות רוח.

נושא מיקום הכוסות על הגוף, זוכה להתעסקות רבה.  לאור הכתיבה הענפה והגישות הרבות אין להתפלא, כי אותה נקודה עצמה מהווה, לפי גרסה אחת מקום מומלץ להעמדת כוסות, ולפי גרסה הפוכה מקום אסור.  וישנה גם גישה שונה לגמרי משתיהן גם יחד, ועל פיה אין בכלל מקומות מומלצים או אסורים.

§ 2.           מציאת המקום הנכון להצבת כוסות הרוח, הנה לטעמנו האומנות העיקרית בשיטת הטיפול דנן, ובעצם בכל טיפול בו קיימת חשיבות למיקום פעולת המטפל על גופו של המטופל.  כיצד יודע המטפל היכן להניח את הכוס?  מטפל מיומן אינו זקוק לזמן או למחשבה רבים, וניסיונו עומד לימינו.  המטפל המתחיל עלול להתקשות מעט באיתור המקום.  במאמר הנוכחי, נטפל בסוגיה חשובה זו, ונסביר כיצד מוצאים נקודות טיפול.  את המקומות הספציפיים השונים נפרט בהמשך [‎§ 12 מתחת ואילך].

The Fundamental Approaches

The Fixed Points Approach

§ 3.           שלוש גישות עקרוניות עולות, מתפיסת שאלת המיקום.  על פי גישה ראשונה, קיימים מקומות קבועים להנחת הכוסות.  מטפלים בכוסות רוח שהם גם אקופונקטוריסטים, יטו לגישה זו.

The Location by Sense Approach

§ 4.           גישת הביניים טוענת, כי המטפל עצמו, בעזרת חושיו, צריך למצוא נקודות להניח עליהן את הכוסות, ואין נקודות קבועות מראש.  הידיעה העקרונית באיזה מקום בגוף ראוי לתת כוסות רוח, אינה מספיקה, ממש כפי שמציאת מקום על מפת דרכים אינה משולה לאיתורו בשטח.  הניווט על הגוף אינו פשוט כפי שהוא עשוי להיראות.  יתר על כן:  גופנו משתנה ללא הרף;  ניתן להמשיל זאת לשינויים תכופים החלים בשטח בנוי, כגון כבישים וכיווני הנסיעה בהם.  אכן, הגישה שמתאימה מלכתחילה בין סימפטומים לבין נקודות טיפול, עלולה להיות בעייתית.  בקביעה מוקדמת של מקומות טיפול, חוטאות הן רפואת המערב והן רפואת המזרח [ר' אנדו טאוֹ שיאצוּ – מהפכה ברפואת המזרח (2007) 24, 30;  על הבעייתיות שבמיפוי וברלוונטיות שלו:  אנדו 90]. 

לאור האמור לעיל, אנו ממליצים למטפל להשקיע בלימוד איתור עצמי של המקומות בעייתיים.  אחרי מציאתם, יש לשים עליהם את הדגש בטיפול.  לא נוכל ללמד כאן את תורת האיתור העצמי, אך נשמח לתת עצה מועילה:  אם מטרת הטיפול היא להקל על שרירים כואבים ותפוסים, יוכל המטפל למשש את האזור עד למציאת נקודה מוצקה, המורגשת כקשר של מיתרים [אנדו 25].  על נקודה זו יש להניח כוס. 

The Areal Approach

§ 5.           העמדה ההפוכה לגישה הראשונה (ואולי גם לשנייה), תדבר על אזורים כלליים של טיפול, בלי לדקדק במיקום מדויק.  לכן, אם למטופל כואבת הבטן, אזי כל האזור שאינפריורית לטבור ולטראלית לו, ופעמים רבות גם סופריורית לו, בא בחשבון וזוכה לטיפול.  לטעמנו, זו הגישה ההוליסטית במובן הרחב של המלה, אם כי היא מתובלת בקורטוב של חובבנות.  הקצנה של הגישה האזורית, היא אמירה שאין כלל משמעות למיקום, ומה שחשוב הוא עצם גרימת שטף הדם.  טענה זו מזכירה את הטענה לגבי אקופונקטורה, לפיה חשובה הדקירה עצמה ולא מיקומה.

Guidelines

General

§ 6.           הגישות המערבית והמזרחית לעניין מיקום הכוסות על הגוף, ממחישות את המחלוקת המתמדת ביניהן, לגבי קביעה מראש של דרכי פעולה רפואיות.  על פי הרפואה המזרחית, אין אזורים טובים מאחרים באופן קטגורי, והכול הולך לפי המטופל האינדיבידואלי.  על פי הרפואה האירופאית המסורתית, יונחו הכוסות על הצד הפוסטריורי של הגוף, ולעתים גם בצדדים.  למען האמת, חלק הארי של האוכלוסייה לא נהג להעמיד כוסות, אלא על הגב (וגם בו, לא על העצמות - כולל לא על הסקאפולה).  תהא אשר לא תהא גישתך, דאג לסמן על מפותיך נקודות אשר לשיטתך הן מחוץ לתחום, למען תזכרן;  הניסיון מוכיח כי אנו נוטים לשכוח נקודות אסורות!  למטפל המתחיל וגם למנוסה, היינו ממליצים לעיין במפה של האזור המיועד לטיפול, לפני תחילתו.  לכל מטפל קיימים אזורים, שאינו מרבה לעסוק בהם, והנקודות האסורות שם מועדות במיוחד לשכחה.

Muscles

§ 7.           הקלאסיקה קובעת, כי כוסות רוח יועמדו באזורים בשרניים (הכוונה כמובן לשרירים משורטטים ולא חלקים);  השיטה המצומצמת מדברת על שרירים גדולים בלבד.

Characteristics of Forbidden Points

Traditional European Medicine

§ 8.           הרפואה האירופאית מרבה לשרטט אזורים אסורים להעמדת כוסות.  אמרנו כבר, כי אין הנחת כוסות אלא מעל שרירים.  אין מטפלים באזורים גידיים.  גם לא באזורים בהם העצמות נראות ומורגשות היטב, ובייחוד כאשר הן בולטות [ע' תמיר גוף האדם – אנטומיה, פיזיולוגיה ופתולוגיה (2005) 301];  על כן, אין עבודה ישירה על הפרקים.

Chinese Medicine

§ 9.           מיתוסים ואגדות רבים, סופרו על נקודות מסתוריות שיש בהן כדי לפגוע ואף להרוג [פ' לואיס אמנויות הקרב של המזרח הרחוק (1988) 39].  קיימת תורת לחימה שלמה, בשם דים מאק (dim mac).  בין הסיפורים שהתרוצצו על סיבת מותו של ברוס לי, נמצא מקום נכבד לתיאוריה בדבר מותו עקב מכה באחת הנקודות הללו [לואיס 49].  מספר סרטים ידועים עוסקים בנושא;  בין החדשים:  "נשיקת הדרקון" (Kiss of the Dragon) ו"להרוג את ביל 2" (II Kill Bill).