לפי פירמידת הצרכים של מאסלו אנשים צריכים למלא את הצרכים הבסיסיים שלהם, כמו הצורך בביטחון ובמזון לפני שהם ממלאים את הצורך שלהם בהגשמה עצמית ובביטוי. אם כך נדמה שמאסלו לא חווה על בשרו את המהפכה הצרכנית שהיא עימו מכשיר האייפון שהשיקה חברת אפל לפני שנים בודדות בלבד.
אפל נכנסה מאוחר לשוק הסלולר שנוהל בכבדות אך בהצלחה על ידי חברות ענק כמו נוקיה הפינית. היא זיהתה בהצלחה את חוסר הסקסיות שבמכשירים הכחמים של נוקיה. הם היו מאוד פרקטיים. היה אפשר להתחבר איתם לאינטרנט, לשלוח מיילים, לשחק במשחקים פשוטים ומעטים אבל הם לא באמת היה מכשירים מלהיבים. אפל שתמיד ידעה לשווק ולדמות למוצרים שלהם הילה של כיף וניקיון טכנולוגי השיקה את המכשיר החדש שלה – האייפון. מכשיר מהפכני במושגים של אז.
היה לו מסך מגע איכותי ומערכת הפעלה פשוט וידידותית להפליא. לצד האייפון היא פתחה חנות אפליקציות ענקית ויצרה מנגנון כלכלי שבו כל אחד מוזמן לפתח אפליקציה למכשיר, למכור אותה לציבור הרחב (כמובן לא בלי לשתף את אפל ברווחים) ולהרוויח, כך תוך זמן קצר הוצף האייפון בתכנים, במשחקים, ובעזרים החל באפליקציות לחישוב תשלומי המשכנתא, דרך אפליקציות לעיתונים וכלי תקשורת וכלה באפליקציות שכל יעודם הוא להשמיע קולות של פעילות מעיים. שוב מתברר שהתוכן הוא המלך.
האייפון הפך ללהיט ומייד הוקם סביב מכשיר הפלא עלם שלם של מוצרים נלווים הכוללים כיסויים, מגנים, ואביזרים שנמכרים במאות רבות של חנויות שונות כדוגמת trident , case mate ו- otterbox . מכשיר האייפון אינו קשור לביטחון אישי, או לצרכים קיומיים אבל בזכות הסקסיות והפאן שהוא מספק ובשפע הזניקה אותו לראש הפירמידה. אם מאסלו היה בחיים מעניין אם הוא היה מספק לעצמו את הצורך וקונה לעצמו אייפון 4 חדש או אפילו משיק אפליקצית פירמידות נוצצת.