הפרעת קשב וריכוז הינה הפרעה הפוגעת בהיבטים רבים בחייו של כל אדם – מילדות ועד בגרות. ניתן לראות כי מי שסובל ממנה יחווה תסמונות רבות כגון: שימוש בסמים גבוה מן הממוצע, אחוז פשיעה גבוה יותר, קיום יחסי מין בגיל צעיר יותר מאחרים ועם יותר בני זוג. ההפרעה מקשה על רבים לתפקד בחיי משפחה תקינים, מתקשים להקדיש זמן לילדיהם. באופן יחסי לאוכלוסייה הנרחבת, שיעור הגירושין בקרבם יהיה גבוה יותר, הם יחוו חוסר יציבות במקומות עבודתם ויהיו מעורבים יותר בתאונות בדרכים.
ברמה הריגשית והפרטנית, מי שהינו בעל הפרעת קשב וריכוז יחווה בהפרעות במצב הרוח מסוג מניה או דיכאון, יהיה בעל נטייה להתמכרות, חרדה ועוד. כמו כן, בעלי הפרעות קשב הם יותר אמוציונאליים, נוטים לכעוס יותר, בעלי פגיעות, נוטים לסלוח יותר, מאחרים יותר למקום עבודתם, מתקשים להשלים משימות, נוטים יותר לשכחנות ובעלי סף תסכול נמוך. לעיתים הסביבה מתייחסת אליהם כאל עצלנים, מבולבלים, לא יוצלחים ומרחפים. עם זאת, נחשבים גם ליותר יצירתיים ומוכשרים, מאוד חשוב להם לקבל הכרה מאחרים, למצוא חן בעיניהם. לעיתים ישקיעו משאבים רבים בטפל היות והם מוצפים במחשבות רבות. חשיבתם מאוד אינטואיטיבית ואסוציאטיבית, לעיתים יהיה להם קשה לבטא את עצמם עד כדי כך שיהיה קשה לאחרים לעקוב אחר חוט מחשבתם.
קיימים שלושה מאפיינים קליניים להפרעה זו:
- הפרעת קשב וריכוז: מתייחסת לכך שלסובל מהפרעה זו אין יכולת להשקיע זמן רב במשימה. משך זמןהמשימה וההשקעה בה מתקצר ומסתיים מכיון שאינו יכול להשקיע קשב במשימה. לרוב,מתלווה לכך גם היסח דעת למשימה אחרת. ניתן לראות כי למשך זמן קצר ישנו קשבואיכותו טוב אך לזמן קצר בלבד.
- אימפולסיביות: הסובל מהפרעה זו עלול לפעול בצורה נמהרת, מתוך חוסר שיקולדעת, בניסיון ליצור פתרונות לטווח הקצר במקום להפעיל שיקול דעת ולמנועכישלונות בעתיד לבוא.
- פעילות יתר: הכוונה במאפיין זה הינה שקיימת התנהגות של התנהגות יתרבשילוב עם מנוחה מועטה. תופעות נוספות הינן נגיעות והזזות ללא מטרה, תנועותמיותרות, ללא מטרה. התנהגות זו הינה דומיננטית ביותר ובולטת בעיקר אצל ילדים.
ממחקרים שנעשו עולה כי עם התבגרותו של אדם, האימפולסיביות וההיפראקטיביות דועכות במהלך השנים. עם זאת, קורטוב מהן נותר כחלק בלתי נפרד מאישיותו של האדם. עוד עולה כי ייתכן שזו הפרעה העוברת בירושה מהורים לילדיהם.
במהלך השנים נעשו מחקרים רבים בתחום ונמצא כי ניתן לאבחן את הבעיה בצורה טובה מאוד. עם זאת, הטיפול כולל לא רק אמצעים תרופתיים אלא גם מחייב טיפול פסיכולוגי. כנראה שאי אפשר להעלים הפרעה זו לחלוטין. עם זאת, אין ספק כי מרגע שמתבצע אבחון ברור ומתחילים לטפל בבעיה בצורה נקודתית, נוצר שיפור במצב הרוח ובתפקוד המטופל בצורה משמעותית.