הורים יקרים, ודאי כבר התחלתם לחשוב מה לעשות עם הילד בחודשיים של חופש גדול , שכבר קורץ לנו מעבר לפינה.
אגב, אם אתם מחפשים פעילויות חינם לילד בכל גיל, גלשו לאתר:
מעניין את הסבתא
שם תמצאו הרבה הצעות נחמדות, רק מיעוטן בתשלום של עד 35 ₪, אבל רוב ההצעות הן חינם.
אתם זוכרים שבשנה שעברה, לקראת סוף החופש הגדול, כבר ספרתם את הימים עד לסיומו? וזה רק עם ילד אחד...
כעת תארו לכם שמורה ממוצע צריך להתמודד עם ילד כפול 30 , במקרה הטוב של כתה קטנה. המורה חייב גם ללמד, לשמור על השקט, להתייחס לילדים עם הפרעות קשב וריכוז, לא להפלות, לעודד, להקשיב, להגיב, לחשוב מה נכון יותר לומר, לחבר ולבדוק מבחנים, לפגוש אתכם, ההורים, להקשיב למנהלת, להשתתף בישיבות, לקרוא חוזרים ממשרד החינוך, לקחת חלק בהשתלמויות – ובודאי שכחתי אי-אלו פעילויות.
כעת תסכימו אתי שכדאי לקנות למחנכת או לגננת מתנה? או שתעדיפו לחסוך 5 ₪ וללמד לבד את הילד בבית???
אני מאמינה שהחלטתם שכדאי לקנות משהו, והשאלה היא רק מה לקנות.
אם אנחנו נקראים "עם הספר" והמורות מטיפות לילדינו שחשוב לקרוא, בואו ניתן להן הזדמנות לתת דוגמא אישית ונקנה ספרים. אתם יודעים שמחיר ממוצע של ספר הוא כ-90 ש"ח. אם תחלקו את הסכום לכל ההורים, תגלו שכל משפחה צריכה לשלם כ-2-3 ש"ח. נראה לי שתוכלו להרשות את זה לעצמכם.
לאחר התייעצות עם מורות, גננות ומוכרות ותיקות בחנויות ספרים, הנה רשימת ההצעות לשנת 2011.
לכל גננת או מורה אפשר לקנות ספר קליל ונחמד, הומוריסטי, כמו "שלושה בסירה אחת (מלבד הכלב) של ז'רום ק. ז'רום.
אם כבר קניתם אותו בשנה שעברה או אם המורה סובלת ממחלת ים ורק השם "סירה" עושה לה רע, הנה עוד כמה הצעות.
אם המחנכת היא גם מורה להיסטוריה, כדאי לחשוב על:
- לבד בברלין של הנס פאלאדה.
- היסטוריה של העולם לצעירים מכל הגילים – ארנסט גומבריך.
אגב, גם אנשים שאינם נגועים בהיסטריה של ההיסטוריהיכולים לקרוא אותו ללא נזק גופני מוכח.
- רגעים היסטוריים ורגעים היסטריים – מיכאל הר-סגור(ז"ל) ואהוד פוקס(יבל"א).
זאת הזדמנות נהדרת למורה ליהנות מהיסטוריה בלי שיצטרך ללמד את זה אחר-כך.
נניח שמורה לתנ"ך הוא גם המחנך של הילד. אז תחשבו על:
- קהלת – חיים שפירא.
- עשרת הדברות – דוד חזוני.
- סודותיו של מורה נבוכים – ד"ר מיכה גודמן. מסתבר שהספר מאד מצליח.
נניח לרגע שהמורה למתמטיקה החליט שהבעיות באלגברה לא מספקות והוא זקוק דחוף לבעיות נוספות. מה הוא יעשה? נכון! הוא ייקח על עצמו גם לחנך את הכתה. ואם נניח שהוא אדם ריאלי, הוא יחנך כתה ריאלית...אז מה נקנה לו כמתנת ניחומים?
- שיחות על תורת המשחקים – חיים שפירא.
אני מודה שערבית נותרה עבורי שפה זרה. אבל מעבר לשפה, יש תרבות שלמה, מנטאליות , אורח חיים – וכולנו יודעים מעט מדי על כל זה. מתנה נחמדה למורה לערבית יכולה להיות:
- גוף שני יחיד – סייד קשוע.
נוכחתי בשיחה אתו בערב גשום וסוער אחד והבנתי עד כמה מעט אני מבינה על חייהם הסוערים שלהערבים בארץ...
יש מורות לביולוגיה שלא מסתפקות בחקר בעלי החיים – הן חייבות דחוף גם לחנך, כדי להכיר עוד זניםעלומים של בני עלומים, כאלה ואחרים. למורה כזאת אפשר לקנות:
מדריך לציפורים של מזרח אפריקה – ניקולאס דרייסון.
אם לא יזדמן להן לראות את הציפורים האלה מקרוב, אולי לפחות זה יקל עליהן להבין את הילדים שיש להם ציפורים בראש.
נושא חם בהוראה הוא נושא הכלכלה. זה חודר אפילו לבית הספר היסודי, בצורות שונות ומשונות. בתיכון כבר מלמדים כלכלה לבגרות, בצורה רצינית ומעמיקה. למורה לכלכלה יש הרבה ספרים שאפשר לקנות. למשל:
- למה קשה לתפוס מונית בימים גשומים? – רוברט פרנק.
אגב, הספר נחמד, קליל, קריא ונעים לקריאה גם לאנשים שלא נוגעים בכלכלה – פן יקלקלו אותה- או שהיא תקלקל אותם, מה שיבוא קודם.
- לא רציונאלי ולא במקרה – דן אריאלי.
- לא רציונל אבל לא נורא – דן אריאלי.
קרוב לודאי שמורה לעברית היה יודע להמליץ הרבה יותר טוב על ספרים ששווה לקנות כמתנה. אבל דווקא למורה לעברית הייתי ממליצה לקרוא ספר של סופרת קנדית, שנחשבת בארצה למחברת הסיפור הקצר המוצלחת ביותר, ושמה אליס מונרו:
- יותר מדי אושר - אליס מונרו.
תזכורת מלפני שנה:
כל מורה, לא חשוב מאיזו עדת מקצועות, חייב – פשוט חייב! – לקרוא את הספר של ערן כץ, שיאן גינס בזיכרון, "סוד הזיכרון המצוין". אל תשכחו: על המורה ללמוד בתחילת כל שנה 40 שמות חדשים , ורצוי תוך שבוע. נראה אתכם עומדים במשימה הזאת, עם כל הביקורת הנוקבת שיש לכם על המורים!!
אספר לכם חוויה אישית, המגלה מה הסכנות הצצות כשעדיין לא מכירים את שמות כל התלמידים.
זה היה בשבוע השני ללימודים, בכתה חדשה עבורי. שעות הצהריים המאוחרות, חמסין של שלהי הקיץ. אני רואה בטור שליד החלון, תלמיד המציץ בדבר-מה מתחת לשולחן. היות ועדיין לא זכרתי את השם, הבטתי לכוון שלו ואמרתי:
- גש לכאן מייד עם מה שיש לך ביד!
שלושה ילדים שישבו אחד אחרי השני באותו טור, קמו יחד והגישו לי שלושה חפצים שונים.
אם אף אחת מההצעות האלה לא נראית לכם, בחרו ספר מצחיק , כמו "אופטימיות נצחית" של לני רביץ, "טוב ויפה, ג'יבס" או "משהו רענן" של וודהאוס. אני מבטיחה לכם שלא יזיק לשפר מעט את מצב רוחו של המורה או הגננת, לאחר שנה מתישה. לא מאמינים? כנסו אתם לכתה של הבן או הבת ליום אחד – ואחר-כך ספרו לי חוויות.
מאחלת לכם לצלוח את החופש בשלום!