מאפיין מרכזי של בית אבות הינו שהמקום המיוחד הזה משלב מרחב ציבורי ומרחב פרטי. אופי השילוב יכול להשתנות ממקום למקום, גודל המרחבים איננו תמיד זהה והאופי המדויק של הציבורי ושל הפרטי משתנה ממקום למקום, אבל הקיום של שני המרחבים הללו אחד לצד השני הינו מאפיין של כל בית אבות שהוא.
אם נבחן בית אבות סיעודי – דוגמה מקצה אחד של הסקאלה שעליה ניתן לערוך את הסוגים השונים של בתי אבות – נוכל לראות גם שם את המאפיין הזה של שילוב בין פרטי ובין ציבורי. דווקא בסוג הזה של בית אבות שבו הדייר הוא יותר מטופל מאשר דייר עצמאי, עדיין נעשה ניסיון – בין אם מצד המשפחה ובין אם מצד בית האבות – להעניק למטופל מרחב פרטי שבו תינתן לו ולמשפחתו התחושה שהוא אינדיבידואל. ישנם כמובן סוגים שונים של בית אבות סיעודי – ממקומות שבהם לכל מטופל יש חדר פרטי – מרחב פרטי ברור – ועד בתי חולים שבהם כמה מטופלים חולקים את אותו החדר. גם במקרה השני נוכל לראות כיצד נעשה ניסיון להעניק לכל מטופל מעט פרטיות באמצעות וילונות ומעט חפצים אישים שמקשטים את הסביבה המיידית שלו.
אם נבחן בית הורים שבו הדיירים עצמאיים הרי שהחילוק והשילוב בין המרחב הפרטי ובין המרחב הציבורי ברורים יותר. מצד אחד יש לנו את יחידות הדיור של כל אחד מהדיירים שנמצאות באגף אחד. מצד שני יש לנו את השטחים הציבוריים שבהם נפגשים הדיירים בינם לבין עצמם ואליהם גם מגיעים המבקרים. לא בכל בית אבות ההפרדה הזו נעשית באותו האופן. כאשר אנחנו מדברים על אגפים נפרדים ההפרדה היא לא תמיד ברורה לחלוטין ולעתים יש השתלבות טבעית בין השטחים הציבוריים והשטחים הפרטיים. גם האזור הציבורי הפתוח למבקרים יכול להיות שונה ו\או מופרד מהשטח הציבורי שבו רק הדיירים נמצאים כדי למנוע מהמבקרים לפגוע בשלוותם של הדיירים האחרים.
האם בית אבות הוא מקום פרטי או ציבורי? מתוך הבחינה של המרחב הציבורי והמרחב הפרטי שמהם מורכב כל בית אבות אנחנו מבינים שזהו הבדל שקיים בין כל בית אבות ובין בית פרטי. אף על פי שלכל דייר מובטח מרחב פרטי כזה או אחר הרי שלפחות חלק מהשגרה היומיומית שמתקיימת בכל הסוגים של בתי דיור מוגן מתקיימת בתוך מרחב ציבורי שמשותף לכל הדיירים. ניתן אולי לחושב על מקום שבו הבית – המרחב הפרטי – והרחוב – המרחב הציבורי – משתלבים יחד בתוך מבנה אחד.
האופי הזה של בית אבות – והוא איננו ייחודי, ייאמר בדרך אגב, למוסד החברתי הזה – מציב אתגרים בפני מי שמנהל את המקומות הללו אבל גם בפני מי שמתגורר בהם. לעיתים נדרשת הגדרה מחודשת של הפרטי והציבורי ויצירת היחס המדויק והבריא בין השניים כדי שתיווצר סביבה מאוזנת שמאפשרת חיים חברתיים ופרטיים גם יחד.