אנחנו נכנסים לבית שלא היינו בו אף פעם.
בדיוק כמו את מזג האוויר שבחוץ, אנחנו חשים את האווירה המשפחתית שבפנים.
מה אנחנו רואים?
הבית נקי ומסודר, או מבולגן?
מה הצבעים שלו? והריחות?
האם מקבלים אותנו בחום? או אולי בהסתייגות?
איך מתנהגים בני הבית האחד עם השני, יש מתח? צחוקים?
אבא ואימא מחליפים מבטים של אינטימיות? או אולי מזלזלים האחד בשני?
ילדים מתחצפים להורים, או מפרגנים?
האווירה משפחתית היא מכלול כל הערכים, המנהגים, האמונות וההתנהגויות שנהוגות בבית.
כל אחד מבני הזוג הביא איתו את האווירה של בית הוריו, והסינתזה ביניהם יוצרת את האווירה המשפחתית שלנו.
הילד הקטן רואה את הבית כמודל של העולם החיצון, ואת בני המשפחה כמיצגים את המין האנושי.
עד שיצא באמת לעולם ויפגוש אנשים אחרים, התגבשה כבר השקפת עולמו.
הוא גיבש לו כבר את הידע איך להתנהג בזוגיות שלו, מה זה אומר להיות הורה,מה דעתו לגבי מסורת, דעות פוליטיות, איך להתנהג עם אנשים.
האווירה המשפחתית חשובה להתפתחות הילד לא פחות ממזון ביגוד וקורת גג.
בתים עניים שיש בהם שמחה , קבלה , גבולות ברורים ועשייה משותפת, תורמים להתפתחות בריאה של הילד הרבה יותר מבתים של עושר גדול שמשדרים ביקורתיות,ציפיות גבוהות או זלזול.
בבתים עם אווירה של תחרותיות ילמד הילד לשאוף להיות תמיד ראשון ויחווה מתח, חרדה ופחד מפני כשלון.
באווירה של ביקורתיות, ילמד לבקר את עצמו ואת האחרים, ילמד להיות ציני או חסר ביטחון.
באווירה של אלימות כשכולם צועקים ומדברים בגסות, ילמד הילד להיות כוחני, כי הוא מבין שרק החזק מנצח.
אבל אם יש שיתוף פעולה בין ההורים, חוקים וגבולות ברורים, עידוד וקבלה של כל אחד מבני המשפחה, ילמד הילד התייחסות בכבוד, אומץ ביציאתו אל העולם, אמונה בעצמו ובאחרים.
הרבה פעמים אנחנו יוצרים את הערכים העכשוויים שלנו על בסיס הניסיון שלנו בעבר. אם האווירה בבית הורינו הייתה נוקשה, אנחנו הולכים לקיצוניות השנייה ומאפשרים אנרכיה.
אם הרגשנו חסך חומרי, ניתן עכשיו בלי חשבון.
אם רצינו לנגן פסנתר ולא נתנו לנו - אנחנו נכריח עכשיו את הילד שלנו ללמוד.
אנחנו מנסים לפצות את עצמנו באמצעות ההורות שלנו.
כאשר אנחנו מחקים את ההתנהגות של ההורים שלנו, או עושים בדיוק ההיפך מהם, אנחנו מונעים מעצמנו התנסות אוטנטית כהורים.
צריך לזכור שהתקופה השתנתה, הצרכים שלנו ושל הילדים שלנו אינם בהכרח מה שהיו פעם, ואנחנו צריכים לקחת לעצמנו את החופש לבחור מה נכון ומה מתאים לנו כהורים, מבלי להיות תבנית ישרה או הפוכה של בית הילדות שלנו.
על מנת לשנות דברים אנחנו צריכים קודם כל להבין.
להבין את החשיבות של האווירה המשפחתית בעיצוב האישיות של הילד שלנו,
להבין שבידינו היכולת להשפיע עליה,
ולהבין שבכל שלב אפשר גם לתקן.
עלינו לשאול את עצמנו, איזה אדם אנחנו רוצים שהילד שלנו יגדל להיות?
האם השיטות שאנחנו נוקטים בהן יאפשרו לו לצמוח להיות האדם הזה, או שמא יעמדו בדרכו?
לדוגמא: אם המטרה שלי היא שהילד יצמח להיות אדם עצמאי,האם זה שאני עושה במקומו דברים שהוא יכול לעשות לבד, יקדם או ירחיק אותי מהמטרה שלי?
אם המטרה היא שיצמח להיות בטוח בעצמו ונהנה מכל מה שהוא עושה, יכול להיות שכדאי לי לשנות את אווירת הביקורת והשיפוט שנהוגה אצלנו בבית?
להיות הורים זה מקצוע, ויש ללמוד אותו כמו כל מקצוע אחר.
כדי להצליח עלינו להשקיע.
נדרש מאיתנו להשקיע במודעות, להבין מה אנחנו עושים ולמה אנחנו עושים את זה, ואם הבנו שאנחנו פועלים בניגוד למטרות החינוכיות שלנו, נידרש מאיתנו להיות חכמים ואמיצים כדי לשנות.
אווירה משפחתית חמה ומאפשרת, היא גמול נפלא ששווה את ההשקעה שלנו.